בלוג של מוסיקאית קלאסית בשם ורד פורבס (שבמקרה היא גם אחותה של שושנה פורבס.)
לצערי היא לא מעדכנת את הבלוג לעיתים קרובות, ובכל זאת, יש שם המון פוסטים ישנים שמאפשרים הצצה לחיים של מוסיקאית קלאסית בתחילת הקריירה המקצועית.
כתוב היטב ובעיקר מעורר קנאה.
אגב, אם לא הזכרתי, אז היא מנגנת על ויולה דה גמבה.
כלי נגינה שקצת נזנח עם הזמן וזוכה לעדנה מחודשת בשנים האחרונות במוסיקה הקלאסית.

עדכון.
הבלוג עבר לשרת עצמאי ועכשיו תמצאו אותו כאן.

“ממלכתם של המחוננים תמיד נדמתה כמועדון סגור. האמונה הרווחת היא ש”לחלק יש את זה, לחלק אין”.
מה שמתשמע מההצהרה הזאת הוא ש”לרובנו אין את זה”.
הררך שבה מוסיקה (ואני חושד שנושאים רבים אחרים) נלמדת מסורתית, מכוונת כלפי אלה ש”יש להם את זה”.
רק תלמידים מחוננים או מתקדמים מצליחים לרכוש את שפת המוסיקה בדרך שבה היא נלמדת לרוב.
אולי שני אחוזים מאלה שלומדים מוסיקה, מצליחים לתפוס משהו בכלל.
רוב רובם של האחרים נאבקים באלמטים שונים של נגינה או אילתור וכתוצאה מכך, לא הופכים לאמנים מופיעים.
רוב האנשים נופלים בצידי הדרך.
נדמה כאילו לא הוקדשה מספיק מחשבה לעניין הזה, ואנחנו פשוט מקבלים את העניין שלחלקנו יש את זה ולחלקנו אין.
אני מאמין שאם אתה יכול לדבר, אתה יכול לנגן.”
מתוך הספר:
Kenny Wenner – Effortless Mastery: Liberating the Master Musician Within

ברוכים הבאים לוורדפרס בעברית! זה הפוסט הראשון; אפשר למחוק או לערוך אותו, ולהתחיל לכתוב!

אודות