“ממלכתם של המחוננים תמיד נדמתה כמועדון סגור. האמונה הרווחת היא ש”לחלק יש את זה, לחלק אין”.
מה שמתשמע מההצהרה הזאת הוא ש”לרובנו אין את זה”.
הררך שבה מוסיקה (ואני חושד שנושאים רבים אחרים) נלמדת מסורתית, מכוונת כלפי אלה ש”יש להם את זה”.
רק תלמידים מחוננים או מתקדמים מצליחים לרכוש את שפת המוסיקה בדרך שבה היא נלמדת לרוב.
אולי שני אחוזים מאלה שלומדים מוסיקה, מצליחים לתפוס משהו בכלל.
רוב רובם של האחרים נאבקים באלמטים שונים של נגינה או אילתור וכתוצאה מכך, לא הופכים לאמנים מופיעים.
רוב האנשים נופלים בצידי הדרך.
נדמה כאילו לא הוקדשה מספיק מחשבה לעניין הזה, ואנחנו פשוט מקבלים את העניין שלחלקנו יש את זה ולחלקנו אין.
אני מאמין שאם אתה יכול לדבר, אתה יכול לנגן.”
מתוך הספר:
Kenny Wenner – Effortless Mastery: Liberating the Master Musician Within