משהו עובר על הפארק וזה לא נראה טוב.
נפל, הופל, משודרג.
תהיה אשר תהיה הסיבה, אני מקבל הודעת שגיאה (בתמונה המצורפת).
השבוע דווקא היתה לי סיבה טובה להרשם ל”חבר’ה”.
חברים מהעבודה (עבר והווה) פתחו שם מעין פורום או מה שזה לא יהיה שפותחים שם
אבל אתר חבר’ה הוא אתר לא תקני.
הבהרה קצרה: אתר תקני הוא אתר שבנוי על פי סטנדרט רשמי ובוני אתרים רבים בוחרים להתעלם ממנו ובונים את האתר שלהם כך שמי שבחר שלא להשתמש באינטרנט אקספלורר (או windo$e במקרה שלי), יכול לחפש את החברים שלו במקום אחר ו’חבר’ה’ לא שונה בעניין הזה של בנייה על פי התקן שיאפשר גם לגולשי מוזילה, שועל-אש, קונקורר, ספארי (של ‘אפל’)או כל דפדפן לא מיקרוסופטי אחר, לגלוש באתר.
בקיצור, אפלייה של מי שלא מוכן לתת לנחשול הגלובליזציה כפי שהוא משתקף בכניעה למיקרוסופט להטביע גם אותו.
אחד הדברים שלמדתי להעריך בזכות לינוקס זה החופש שלי.
ישנו סלוגן המזוהה עם לינוקס ותנועת הקוד החופשי הוא “חופשי זה יותר מחינם”.
הפסקה האחרונה היא למי שלא מצוי בנבכי הפילוסופיה של תנועת הקוד החופשי.
אני מודה שהמשיכה שלי ללינוקס התחילה מסיבות טכנוגיקיות נטו ולא היה לה דבר וחצי דבר עם “חופש”.
לנו, “החופשיים”, קשה לזכור לפעמים שהמושגים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, חופש, תוכנה חופשית, קוד פתוח, לא אומרים כלום לרוב האנשים שסביבנו.
זה מדהים לגלות לפעמים שאנשים לא שמעו על לינוקס, או שהם שמעו ועדיין מעדיפים את windo$e.
חיי בבועה 🙂
טוב, התחיל פוסט קיטורים על מר גורלו של הפארק, המשיך בהרהורים לייט על חופש.
מתישהו יהיה כאן פוסט רציני ומושקע יותר על קוד פתוח ומה זה באמת אומר בשבילי.
הייד פארק, תמונה עדכנית:
* מקורות יודעי דבר מסרו שהפארק יחזור לסורו ב21:00.
