מתי יוצא הצום?
לחלום חלום קטן
פיצוי על הקשקשת.
בכל זאת, כאן זה בלוג שעוסק בדברים החשובים כמו מוסיקה ולא בשלוליות ישראליות.
חיפשתי הזדמנות לשלב את השיר הזה באיזשהו פוסט, אבל במקום לכתוב אני מתעלל במחשב שלי במצעד התקנות הפצות לינוקס שלא נמצאות אפילו במאה הראשונים בDistroWatch
למשל וולטה לינוקס שהיא שילוב של סלאקוור עם מערכת הפורטים של NetBSD.
מי צריך פורנו כשיש דברים כאלה בעולם?
בכל אופן מכיוון שלהתקין אותה זה לא ממש אתגר, אני כנראה אנסה להחליף את מערכת החבילות של סלאק בזו של NetBSD בכוחות עצמי.
מצאתי את המדריך הזה.
נראה מספיק מסובך כדי שאני ארצה לנסות (כן, ככה נראה ספורט אתגרי לגיקים).
וויש מי לאק.
הא, השיר.
“לחלום חלום קטן”, מעבר לעובדה שזה גם סרט אייטיז שווה, הוא גם קלאסיקה שבוצעה מאות פעמים על ידי מבצעים מכל גווני הקשת המוזיקלית (ובשפה פשוטה. אין לי ממש מה להגיד על השיר מלבד זה שאני די אוהב אותו).
הנה קוני פראנסיס בגרסא שלה.
[audio:http://minorcrisis.net/files/CONNIE%20FRANCIS%20Dream%20A%20Little%20Dream%20Of%20Me.mp3]
קפה דלוח
[תוספת עריכה קדם-טקסטית: התכוונתי לכתוב שתיים שלוש שורות אבל יצא קצת ארוך.
לכן אם אני נשמע לא רהוט או מדויק מספיק במה שאני כותב, זה בגלל שלא היתה לי כוונה לכתוב כתב אישום\הגנה. סתם יצא לי פוסט קצר עם מלא שורות ולא היה לי כוח לשכתב אותו כדי שיהיה יותר…יותר….טוב, הבנתם).
עושה רושם שקפה המארקר הפך תוך ימים ספורים מהצעצוע הכי מגניב ברשת העברית לשק החבטות המועדף.
לפעמים בצדק, לפעמים שלא.
מה שבטוח, הקפה עושה הרבה רעש ואפילו פרולטריון כמוני שלא עובד במשרד פרסום (בניגוד לאיזה 70% מהגולשים בקפה) יודע שגם פרסום רע זה פרסום טוב.
שתי דוגמאות טריות:
סגירת החשבון של צביקה בשור בגלל שהעלה תמונה שהיא עיבוד לתמונה שלו, דבר שמנוגד לתקנון.
דוגמא שניה היא המקרה של אבינועם מבלוג “ביט תקשורת” שפתח פרופיל ”מארחות אנשי עסקים“ וקיבל מכתב נזעם מהנהלת האתר.
במקרה הראשון אני יושב על הגדר כי תקנון זה תקנון וצריך לכבד ואם לא טוב לך…
אך מאידך גיסא, הקפה צריך לזכור שרשת חברתית תלויה באנשים ומה שצביקה שור עשה זו לא איזו התפרעות טרולית חסרת טעם אלא משהו לגיטימי שלא חורג מגבול הטעם הטוב ואולי כדאי שישקלו שוב את המדיניות שלהם.
ברשת חברתית, אפילו של אנשי עסקים, עדיין יש מקום לקצת צבע אישי למי שרוצה.
זו ש כתבה יפה על הקסם בדמויות בדיוניות ושהעניין בכותבים מזוהים זה אינטרס של תאגידים.
מה גם, כמו שאפשר להבין מההתרשמות של שרון בנושא, על אף ריכוז המכובדים באתר, הקפה רחוק מלהיות אתר של “סטריקלי ביזנס”.
בשורה התחתונה, עושה רושם שהקפה הופך לשנוי בחלוקת ומכיוון שהנשמות הטובות לוחשות שיש כבר כמה אתרים מתחרים בדרך וכדאי לאנשי הקפה להתעורר ולהריח את הקפה (גיחי?)
שוש פורבס כתבה גם כן על הקפה ואיבחנה שקפה דה מארקר מנסים לבנות קהילה מלמעלה בזמן שדברים כאלו צריכים להבנות מלמטה.
גם שאר האבחנות שלה לגבי הרעות החולות של הקפה מדויקות לטעמי.
עוד משהו שבטח לא יחבב את הקפה על הגולשים הוא השימוש בכתובות המייל שנרשמים איתן כדי לשלוח דואר זבל.
אף אחד לא אוהב ספאמרים ודואר פרסומי שלא ביקשתי הוא דואר זבל ולא איכפת לי שכתובת המייל של השולח היא בדומיין של המארקר.
הנה תגובה נזעמת בנושא בפורום התמיכה של הקפה.
גם אני, אגב, מקבל דואר זבל מהקפה למרות שממש לא ביקשתי דואר פרסומי על ספרים של הוצאת שוקן או כל דבר אחר.
נ.ב. בעניין ה”סטריקלי ביזנס”.
עדיין לא פגשתי שם את המנכ”לית בת ה21 עם תואר שני, אפילו ששמתי תמונה שלי עם שפם ופיאות לחיים ניל יאנגיות (לא יצא כל-כך טוב בתמונה) ובכללי, רשימת החברים שלי שם כוללת רק אנשים שהכרתי עוד לפני הקפה.
אולי בגלל שאין לי ראשי תיבות בתיאור המקצוע.
זה העמוד שלי אם מישהו רוצה לבקש חברות.
בוטלגים ישראלים
עוד בלוג מבטיח שמציע בוטלגים ישראלים.
כרגע יש שם הרבה רונה קינן, וקצת פורטיסחרוף, מוניקה סקס, מאור כהן, הדרה לוין-ארדי ומרסדס בנד המעולים.
ההורדה מעט בעייתית.
הנה תמונה באדיבות כותב הבלוג שמראה איפה לוחצים כדי להוריד.
סרטונים
מכיוון שאני מתאמן באייקידו, מטבע הדברים אני מתעניין בכל מיני סוגי חומרים שאפשר למצוא ברשת.
למשל סטיבן סיגל (פוסט שלישי ברצף שיש בו סטיבן:) שלפני שהיה שחקן קולנוע\איש CIA, למד במשך שנים (ולימד) אייקידו ביפן.
להערכתי הצנועה, בהחלט יש רמה בביצועים שלו.
יכול להיות שאני אעבור לג’וג’יטסו בקרוב.
אבל אני עדיין בדיונים ביני לבין עצמי.
בכל מקרה, עוד סרטון חביב שמסתובב בטיוב.
זה לקוח מארכיון של משהו שנקרא british pathe שזה גוף שמארכב כל מיני קטעי חדשות עתיקות, משהו בסגנון “יומני כרמל” שלנו (למי שזוכר), ואפשר למצוא עוד כמה דברים מעניינים משלהם, לא רק של אומניות לחימה.
אומנם רשום שזה אייקידו בכותרת, וגם בתגובות מדברים על זה, אבל בסרטון נאמר שזה ג’וג’יטסו וגם לי זה נראה ככה (האייקידו היא אומנות לחימה שנוצרה מתוך הג’וגיטסו וחולקת טכניקות דומות רבות)
Dragonfly out in the sun you know what I mean
טוב.
אני חושב שאפשר להגיד בבטחה שעברתי את תקופת יוטיוב בבלוג.
עכשיו אני לא מדביק קישורים לקליפים במקום לכתוב פוסטים, אלא רק קישורים לקבצי שמע.
הרבה יותר פרודוקטיבי.
בכולופן, הנה שיר שתפס את תשומת ליבי כחלק מהפרומו לסרט תיעודי על השחקן\סופר סטיבן פריי שבדרך פלאית, גם הוא כותב את שמו כStephen.
הסרט אגב, הוא על מחלת המאניה דיפרסיה שממנה הוא סובל (היות ולא ראיתי, אני מנחש שזה נושא הסרט. על מה עוד יכול להיות סרט תיעודי הנושא את השם חייו הסודיים של מאני-דיפרסי?)
סטיבן פריי הוא אחד השחקנים האלה שכולם מכירים את הפנים שלהם, אבל אף אחד לא זוכר איפה הוא שיחק.
אז רק שתדעו, הוא היה הקריין\קולו של המדריך לטרמפיסט לגלקסיה ועל פי הכתוב באינציקלופדיה הוויקית הוא גם היה סחבק של דוגלאס אדאמס.
ומכיוון שאני נסחף, וסך הכל רציתי לשים שיר (הכותרת היא שורה ממנו, אגב), קבלו את נינה סימון שמרגישה טוב.
את השיר תוכלו להוריד מכאן
[audio:http://minorcrisis.net/files/05%20-%20Feeling%20Good%20-%20Nina%20Simone.mp3]
נ.ב.
החלטתי לרכז את כל האודיו וכו’ תחת הקטגוריה “עובר להקשב”.
אם למישהו יש שם מוצלח יותר…
סטיבן\סטפן פריי.
שיר לשבת
הדפטונס (וזמרת בשם jonah) עושים קאבר לsade שהוויכוח על איך מבטאים את שמה שני רק להאם קוראים לקינג סטיפן או סטיבן.
צ’ינו מורנו נשמע סקסי מתמיד בשיר הזה וגם הבסים אחלה.
זהו.
בדרך לשישבת אצל האחות.
נשתמע.
[audio:http://minorcrisis.net/files/06-deftones-no_ordinary_love.mp3]
רדיו בלוג
אני חייב להגיד שבלוגלי זה מקום שווה עם ימבה כותבים טובים.
נכון שיש שם הסתמנות של קליקות וכאלה ואם אני הייתי שם בטח גם שם לא הייתי משתלב “במקובלים”.
טוב, לפני שאני ממשיך את המונולוג המריר, אני רוצה להגיד שבאחד הבלוגים שם, הכלכלן המתוסכל, הביא קישור
לדבר השווה הזה.
כמו last.fm ודומיו, אבל קצת יותר ממוקד.
תקליקו שם של שיר, תקשיבו לו.
ואפשר גם להוריד, למאותגרי סולסיק (הסברים בבלוג של הכלכל).
שירים עשויים מחימר
בעקבות הפוסט “ימי הרדיו” של הספרנית, גיליתי את השיר הזה, Songs out of clay של אחד, אל סטיוארט, שנדמה לי ולא היה לי עדיין העונג להכיר.
“הו, אני יודעת שאת אמן”, היא אמרה.
“בגלל שאתה עושה את השירים שלך מחימר. נושא את העפר על ידייך ועל פניך ואתה לעולם לא מאבק אותו מעליהם לגמרי.
ניסית לפסל את האמת המושלמת כשכלי הנגינה נשבר בידך”.
ההמשך כאן.
הגיעני במייל
אני לא חסיד גדול של כל הזבל שמסתובב במייל.
כל מיני אנשים שמרגישים צורך לשלוח לי את כל השטויות הלא מעניינות ששלחו להם אנשים משועממים לא פחות.
לא ברור לי למה אנשים חושבים שכל הקטעי וידאו\מצגות פאואר פוינט האלה מעניינים.
אבל פה ושם בכל זאת מגיע משהו מעניין.
תמונות מדרך למנזר בסין, אי שם על ראש ההר.
פשוט עוצר נשימה.
