To be a warrior is not a simple matter of wishing to be one. It is rather
an endless struggle that will go on to the very last moment of our lives.
Nobody is born a warrior, in exactly the same way that nobody is born
an average man. We make ourselves into one or the other
– Carlos Castaneda –
אתר Netcraft לא חדל מלספק תגליות מרעישות.
עושה רושם שלאחר תקופת לבטים של מנהלי האתר של תחנת הטלוויזיה אל-ג’זירה, החליטו לשדרג שם ממערכת ההפעלה-הלשעבר-נפוצה-Netware,שלמען האמת, היתה לא כל-כך רעה, ולעבור ל’חלונות 98 (או לNT4, העתיקה מעט אף היא).
בקרוב באל-ג’זירה: Redhat 6.2.
בתמונה המצורפת, היסטורית השדרוגים באתר אל ג’זירה.
נ.ב. (פוסטים רציניים יחזרו כשאני אהיה קצת פחות מת מוחית).
התנצלותי על הכותרת הלא מתוחכמת.
כשאני אחשוב על משהו מתוחכם יותר אני אשנה.
ועד אז…
האתר הזה מציע בדיקה לכמה עמיד הדפדפן שלכם בפני חלונות קופצים.
מסתבר שיש לא מעט טכניקות בכדי לדחוף לגולש פרסומות למסך.
אני משתמש בFirefox ולמרבה הצער הוא לא עמד בכל הבחינות.
נסו ותהנו.
תוספת מאוחרת (באדיבות ג’אמיל): עוד אתר מאותו הסוג רק שכאן ניתן לתת ציון עובר או נכשל לדפדפן שלכם.
מאוד רציתי לפרסם את התמונה הזאת כאן.
וכדי שיהיה גם קצת מה לקרוא, מתחת לתמונה יש קטע מהבלוג הישן שלי.
מצאתי את התמונה באתר הזה.
הבוקר התחלתי לקרוא (סוף סוף) את The Art of Unix Programming של הגורו אריק ס. ריימונד
בתחילת הספר יש הפניות לספרים שונים בנושא.
רשימת החשודים הרגילה כללה את The parctice pf programming של רוב פייק, ממפתחי מערכת ההפעלה הנחשבת-אך-איזטורית plan9 ובריאן קרניגהאן, מכותבי שפת התיכנות c.
מה שתפס את תשומת ליבי היה ספר שנקרא The unix haters guide שאפשר למצוא להורדה חופשיתכאן.
זה אפשרי היות והמחברים חתמו על הסכם עם המו”ל שלהם שמאפשר להם להפיץ את הספר ברגע שהוא אוזל מהדפוס.
אחד המחברים הוא דניאל וייס, עובד לשעבר של ‘מיקרוסופט’ ועדיין ניתן למצוא עמוד שלו באחד מאתרי החברה.
הספר עצמו מציג נקודת מבט מעניינת, לא מנסה אפילו להיות מאוזן, כתוב בסגנון שאחד המחברים הגדיר כOver the top.
הצצה בתוכן העניינים יכולה לעזור להבין את הסגנון הכללי.
“Unix, וירוס המחשב הראשון”
“ההיסטוריה של המגיפה”
“sendmail: the vietnam of berkeley unix”
“c++ : the cobol of the 90’s”
“security: oh, i’m sorry sir, i didn’t realize you were root”
הבנתם את הרעיון?
בתחילת הספר יש תודה ל”קן ודניס שבלעדיהם ספר זה לא היה אפשרי” ואנטי-הקדמה (antiforword) מאת דניס ריצ’י.
מחברי הספר חשבו שהיות וקן תומפסון עובד על מערכת הפעלה חדשה בשם Plan9 (על שם הבי-מובי הגרוע בכל הזמנים), לא יהיה אכפת לו לדבר על טעויות העבר.
מה שכן, מאוד אהבתי את הכריכה.
הבעיה של ריצ’רד מ. סטולמן (RMS)היא הפנאטיות שלו.
לאיש יש מוח מבריק שנדמה שכל כולו דוחף אג’נדה אחת והיא תוכנה חופשית.
כמובן שמדי פעם הוא עסוק בדברים חשובים לא פחות כמו לחפש בת-זוג, אבל לרוב, מה שתקבלו ממנו זו הרצאה על למה תוכנה צריכה להיות חופשית ולא משנה מה היתה השאלה.
גם אם מדובר במראית עין בלבד, עושה רושם שRMS לא מאמין בלהתגמש, ובטח שלא בלהתכופף כשזה מגיע לאמונות שלו.
כמובן שיש שיגידו שאותן תכונות בדיוק הן אלו שאחראיות למיצובו כאיש מספר אחד של תנועת התוכנה החופשית,
על אף הלעג והמחלוקת סביבו וסביב הרישיון הציבורי הכללי, האיש ממשיך להלחם על החופש של כולנו ולא מראה סימני שבירה, גם כשמסביב יש עוד ניסיונות לחוקקעוד חוקים ולפתח עוד טכנולוגיות שמגבילות את החירות שלנו כצרכנים.
ריצ’רד סטולמן כל-כך מעצבן אנשים שיש כאלה שהחליטו ליצור אתר שלם, לגיטימי במבט ראשון, שכביכול מייצג את RMS ואת הגרסא העתידית (העתיד המאוד רחוק בהתחשב בזה שגרסא שלוש לא שוחררה עדיין), לרישיון הציבורי הכללי (GPLv4), אבל אחרי שוטטות קצרה די ברור מה עומד מאחוריו.
לזכות מפעילי האתר יאמר שהם מציינים שמדובר באתר פארודי.
ראיתי אתרים כאלה שאפילו את החסד הקטן הזה לא מעניקים למושא הלעג שלהם.
אני לא יכול להגיד שהאתר מאוד מצחיק, הוא בעיקר מכוון נמוך, כולל ציטוטים שלא היו ולא נבראו (לינוס טורוואלדס:”שמי הוא לינוס ואני האלוהים שלכם”) למרות שיש בו את הרגעים שלו כמו ההצהרה שגרסא 4 של הרישיון תשים, סוף סוף, קץ למלחמת הקודש הידועה גם כ”מלחמת העורכים”.
על מה מדובר? בקרב קהילת הגיקים, וככל הנראה ביחס ישיר לעובדה שרוב(נו)ם לא ממש מזיינים, יש נטיה להפנות הרבה מרץ לוויכוחים חסרי תועלת שנמשכים עשרות רבות בשנים.
בעצם, עכשיו שאני חושב על זה, אולי הגיקים מעדיפים את הוויכוחים על פני סקס.
אחרי הכל, זיונים, ארוכים ככל שיהיו, מסתיימים בשלב מסוים.
להתווכח איזה עורך טקסט טוב יותר, ובכן, אפשר לעשות את זה כל הלילה, בייבי:)
מלחמת העורכים היא הדוגמא הקלאסית לוויכוחים הבלתי נגמרים האלה.
ישנם שני עורכי טקסט נפוצים במיוחד, האחד נקרא Vi> ומקורו באוניברסיטת ברקלי (הוא פתח בשנת 1976) לעבודה עם מערכת ההפעלה שפותחה שם באותן שנים (BSD), השני הוא Emacs (שאגב, פותח על ידי ריצ’רד סטולמן).
אישית אני שייך למחנה Vi.
הסיבה שאני אוהב את Vi היא אותה סיבה שבגללה אני משתמש בהפצת לינוקס בשם סלאקוור.
אני לא אכנס כאן לכל הסיבות, כי זה נושא מורכב, אבל בשורה התחתונה, אני אוהב את ההרגשה שאני צריך לעשות דברים בעצמי.
כמעט ואין כאן כלי ניהול עם ממשקי משתמש צבעוניים ומפתים כמו בהפצות אחרות.
קרוב לברזלים.
כמו שאני אוהב.
Emacs לעומת זאת היא בדיוק ההפך.
שתי בדיחות Emacs:
הראשונה היא משפט שאומר שלEmacs יש הכל מלבד כיור.
השניה (שגנבתי מהאתר) היא שבטא טסטרים של Emacs מדווחים שזו מערכת הפעלה נהדרת, רק שחסר לה עורך טקסט.
תבינו לבד מה זה אומר.
טוב, מכיוון שאני קצת נסחף, כנראה שזה הזמן לחתוך.
הנה כמה צילומים לאוסף.
Vi שלמעשה היא לא אותה Vi שפותחה בברקלי אלא גרסא קצת יותר מפותחת המכונה elvis.
וזו עקומת הלמידה בעורכי טקסט שונים.
בקשר לVi הם די צודקים, בהתחשב בכך שמדובר בהומור ולא בגרף מחקר אמיתי.
קשה בהתחלה, מאוד קשה, אחר כך זה סיפור אחר.
יהיה פוסט המשך על מלחמות הגיקים.
אבל אחר כך.
בעודי מתעניין במחירי נתבים אלחוטיים, גיליתי את העניין הבא.
מסתבר שנטוויז’ן מציעים חמישה טכנאים במחיר 229 (פר טכנאי?).
יש חמישה טכנאים עד גמר המלאי.
קנו מהר לפני שייגמר.
מטעמי היות המקלדת הקודמת מג’ויפת מסיבות כאלה ואחרות.
כמובן שכאשר אני מחבר מקלדת חדשה, אני דואג להעיף שני מקשים שגורמים לי לטיק עצבני בזוית העין.
אלו מכם שביקרו בעמוד הראשי של האתר שלי ומה שאולי יהפוך יום אחד לאתר שימושי, ועקבו אחר הלינקים השזורים, יופתעו בוודאי לגלות שבין שאר הדברים שאני מתיימר לעשות, קיים גם פורום מתכונים.
מדי פעם אני קופץ לבקר רק כדי לבדוק שאף אחד לא מלכלך.
הערב מצאתי שמישהו הקפיץ הודעה ישנה שעוסקת באתר מתכונים חביב.
אני אקצר ואספר לכם שבפוסט הנוכחי באתר המתכונים ההוא, עוסקת בעלת האתר בדרך להוציא ספר אלקטרוני (Ebook למי שמתעקש).
עקבתי אחרי התגובות והנה לשמחתי אחד המגיבים שם הציע את OpenOffice.
התוכנה הוצעה כפלטפורמה ליצירת ספר כזה, בהתחשב בעובדה שניתן לשמור מסמכים כקבצי pdfוזו אפשרות שלא קיימת באופיס של מיקרוסופט.
זה לא שאני כזה חובב של חבילת היישומים הזאת.
היא נראית לי מסורבלת וכבדה בדיוק כמו אחותה\יריבתה הקניינית מבית ‘מיקרוסופט’ ואת מה שצריך אני כותב ב Gedit או על Write כשאני נמצא על מחשב חלונאי.
ובכל זאת, נחמד לי החלחול הזה של תוכנה חופשית למקומות מעט לא צפויים.
תבדקו את אתר המתכונים.
מלבד כמה הפניות לספרי בישול חינמיים, למדתי גם שבחודש הבא יתקיים כנס בשלנים, אנשים שכותבים על בישול, מצלמים אוכל, יא-יא-נים, או ינניים, או איך שלא קוראים לאלה שמייצרים יין וכיו”ב.
זה האתר של הכנס שיתקיים בעמק נאפה.
נראה לי שאם הייתי יכול להגיע לשם, הייתי מעלה כמה קילו רק מהנחת ומזה שאני גרגרן לא קטן.
(אבל לא רואים;)
נ.ב
לקורא גודי.
סגנות פורום המתכונים עדיין מוצעת.
כנ”ל הניהול עצמו איתי כסגן.
בבריטניה התכנסו גנטיקאי, חקלאי ופילוסוף והגיעו למסקנה שהביצה קדמה לתרנגולת.
ההסבר הוא פשוט.
ראשית כל: ביצים, מכל סוג, היו קיימות עוד לפני התרנגולת.
לתרנגולת עצמה היתה אם קדמונית שלא היתה תרנגולת.
עכשיו, ידוע שבעלי חיים לא מתפתחים אבולוציונית במשך תקופת חייהם ולכן השינוי בין האם הקדמונית למה שאנחנו קוראים לו תרנגולת, היה צריך לקרות בשלב ההפריה או להתפתח בביצה (וייתכן שזה אותו השלב, אני לא נורא מבין בתהליכים תרנגוליים).
כך שהאם הקדמונית הטילה ביצה, אבל במקום אם קדמונית2 יצאה תרנגולת (טוב, זה לקח קצת זמן:)
מקור:cnn
אותה השאלה בוויקיפדיה .
כל הדיון הזה, אגב, התקיים ביוזמת ‘דיסני’ כחלק ממסע הפרסום לdvd של “צ’יקן ליטל”.
בשבוע הבא בפינת הGeek Zen: אם עץ נופל ביער, האם הוא משמיע קול ומה אפשר ללמוד על אדם על פי התשובה שלו לשאלה.
אתר ותיק ומוכר שמדי פעם אני מגיע אליו ומתלהב בכל פעם מחדש.
הרעיון הפשוט הוא לכתוב תוכנית מחשב שמדפיסה את מילות השיר “99 בקבוקים של בירה” בכל שפת תיכנות ידועה.
בין השפות החביביות עלי שם אפשר למצוא את Brainfuck האלמותית, והשפה שהתפתחה ממנה Ook שמוגדרת כשפת תיכנות לאורנג-אוטאנגים וכוללת שלוש הוראות בלבד (Ook!, Ook?, Ook).
אגב, טיפה מתחת לOok בדירוג הפרטי שלי לשפות תיכנות, יש את ג’אווה (כן ג’מיל, הלינק האחרון הוא במיוחד בשבילך:)
נ.ב
ואם כבר נכנסתם ללינק האחרון באתר של פול גרהאם, זו הזדמנות טובה להמליץ על הספר שלו Hackers and painters שכולל כמה תאוריות מניעות על מה שמניע גיקים וצורות חיים לא מקובלות אחרות, להפוך למה שהם.