עקב ההסבר הלא ברור שסופק כאן על משמעות המילה “חופש” בעולם התוכנה והיות והנושא בוער בעצמותיי אבל ממש אין לי כוח לשבת ולחבר מניפסט משלי לנושא, אני מעלה באוב ראיון שנערך עם ריצ’רד סטולמן לפני ביקורו בארץ ב2003 ופורסם בעיתון ‘הארץ’ .
גם עידו קינן ערך איתו ראיון שפורסם בנענע .
הראיון הראשון ב’הארץ’ הוא ראיון מרתק שמציג את נושא התוכנה החופשית בצורה בהירה למרות שבזמנו הראיון גרם לי לפתח איזשהו אנטי נגד ריצ’רד סטולמן.
הוא היה (ועודנו) פנאט למדי והחופש שהוא מדבר עליו הוא חופש מוגבל כי הוא שולל את הבחירה של מי שמעדיף את המודל הקנייני הסגור (שזה ההפך מקוד פתוח לאלו מאיתנו שלא מצויים בטרמינולגיה)
לאחרונה צפיתי סוף סוף בrevolution os וההערכה שלי לאיש גדלה (ושמעתי שהוא הולך ללא גרביים, שזה בהחלט פלוס בעיני).
בקשר לראיון בנענע, החלק המעניין בעיני הוא ההתייחסות שלו ללינוס טורבלדס, ראש החץ השני של המהפכה.
בסרט revolution os אומר לינוס שהוא “המהנדס” וסטולמן הוא “הפילוסוף” של הקוד הפתוח.
וכאן כנראה נעוץ שורש הבעייה בין שני אלה.
זה שרוצה אוטופיה וזזה שרוצה להיות פרקטי.
בסוף קינן גם שאל אותו שאלות שקשורות למועה ה”פנוייםפנוייות” שסטולמן מפרסם באתר שלו שזו כבר גסות רוח ישראלית.
ומעניין שבשתי המקומות בחרו לפרסם תמונה של סטולמן מנגן בחליל.
טוב, הנה הראיון מ’הארץ’:
חופשי זה לגמרי פתוח
מאת יובל דרור
עשרות מיליוני אנשים משתמשים כיום בתוכנות מחשב שנכתבו ברוח רעיון התוכנה החופשית של ריצ’רד סטולמן. אלפי מתנדבים פיתחו בהשראתו את מערכת ההפעלה לינוקס, המהווה היום את האלטרנטיווה היחידה ל”חלונות” של מיקרוסופט. ראיון עם גדול המהפכנים האידיאליסטים של עידן המחשב, ערב בואו לישראל
“תשע-עשרה שנים עברו, תשע-עשרה שנים, והם עוד לא מבינים ש-free זה לא חינם”. כשריצ’רד סטולמן אומר “הם”, הוא מתכוון אלינו. אל כולנו. סטולמן לא מבין איך העולם לא מבין שרוב התוכנות שבהן אנו משתמשים, הורסות לנו את החיים. הן הורסות לנו את החיים, הוא אומר, כי הן גורמות לנו לבגוד במוסר האנושי הבסיסי: לעזור לשכן שלך. לכן יש לחסל את כל התוכנות הלא חופשיות, יש לסגור את כל החברות שמפתחות אותן, יש לפטר את כל העובדים שכותבים אותן.
זה נשמע קיצוני, אבל סטולמן רחוק מלהיות “עשב שוטה” או חסר משמעות בתעשיית התוכנה המשגשגת בעולם המערבי, הקפיטליסטי. עשרות מיליוני אנשים משתמשים כיום בתוכנות שנכתבו ברוחו. בהשראת האידיאולוגיה שלו פיתחו אלפי מתנדבים ברחבי העולם את מערכת ההפעלה לינוקס, המהווה היום את האלטרנטיווה היחידה למערכת ההפעלה “חלונות” של מיקרוסופט. למרות שדעותיו הרדיקליות של סטולמן נשמעות באוזני רבים תמהוניות, לסטולמן השפעה עמוקה על תעשיית התוכנה העולמית, השפעה שמזכירה בעוצמתה את זו של מייסד חברת מיקרוסופט, ביל גייטס.
סטולמן, אמריקאי בן 49, הוא המייסד והמטיף הראשי של התנועה החברתית-טכנולוגית FSF) Free Software Foundation), הקוראת לכתוב ולהשתמש בתוכנות חופשיות. דיבורו אטי, והוא מדגיש כל מלה. ניסיון לקטוע אותו באמצע משפט כדי לשאול שאלה נתקל בהתעלמות גמורה. אנשים שפגשו אותו טוענים כי המבט בעיניו הירוקות מצמית; הוא אינו מאפשר לך לחמוק מהמבט שלו, אינו עוזב אותך עד שהוא בטוח שהבנת את המסר שהוא מעביר. גם הופעתו יוצאת דופן: הוא מגדל זקן עבות ושיערו מגיע עד לכתפיו.
את התנועה שלו ייסד סטולמן ב-1984, לאחר שהתפטר מעבודתו המכניסה במכון לחקר תבונה מלאכותית באוניברסיטת MIT. סיפור הקמת התנועה מלמד רבות על האיש. סטולמן מספר כי בשנים ההן היתה מותקנת במכון שבו עבד מדפסת של חברת זירוקס, שהיתה מחוברת לרשת המחשבים. בכל פעם שהמדפסת נתקעה (“זה קרה לפחות פעם ביום”, הוא אומר), היה נשלח מסר אלקטרוני שהופיע על המסכים של המשתמשים, וקרא להם לבוא אל המדפסת בכדי לתקן את התקלה.
הרעיון לשלוח מסר אלקטרוני לא היה של זירוקס. הוא היה פרי פיתוחם של המתכנתים במעבדה ונועד למנוע מצב שבו האנשים שולחים משימות למדפסת בעוד היא מחכה שמישהו יגאל אותה מהתקלה שמשביתה אותה. יכולתם של המתכנתים לשנות את התוכנה של המדפסת, התאפשרה הודות לכך שקוד המקור של התוכנה, ההוראות הבסיסיות שלה, היו פתוחות לכל. כולם ראו את הקוד, כולם יכלו לשנותו ולהתאים אותו לצורכיהם. אילו זירוקס רצתה בכך, היא יכלה להשתמש בידע החדש שהוכנס בתוכנה ולהפיצו ברבים תמורת תשלום.
ב-84′ שלחה זירוקס למעבדה עדכון לתוכנה. סטולמן ביקש מזירוקס שישלחו גם את קוד המקור של התוכנה המעודכנת, כדי שיוכל להכניס גם בה את השינוי המאפשר למדפסת לשלוח את המסר האלקטרוני המודיע על תקלה. זירוקס סירבה. הקוד הפך בין-רגע לסגור. בשביל סטולמן זו היתה פגיעה אישית. זירוקס לקחה את הידע של עשרות מתכנתים, ששיפרו את התוכנה, וסגרה אותו. סטולמן החליט שהוא חייב לעשות משהו בנדון.
באותה שנה הוא עזב את המכון והקים את פרויקט GNU. לפרויקט היתה מטרה אחת: לכתוב תוכנות, ובעיקר מערכת הפעלה חופשית. “יש בעיה בשפה האנגלית”, מסביר סטולמן. “למלה free יש שני פירושים: חופשי וחינם. לקח לי שנים להסביר לאנשים, שכאשר אני מדבר על תוכנות חופשיות, אינני מתכוון לתוכנות שיי
נתנו בחינם, אלא לתוכנות שנכתבו במחשבה על חופש”.
סטולמן הגדיר בתחילת שנות ה-80 ארבע חירויות מרכזיות שעל תוכנות לעמוד בהן כדי לקבל את התואר “תוכנה חופשית”: “החירות הראשונה היא החירות להריץ את התוכנה לכל מטרה שהיא. השנייה היא החירות לשנות את התוכנה. מכיוון שבכדי לשנות תוכנות אתה זקוק לקוד המקור שלהן, תוכנה חופשית חייבת לספק גישה לקוד שלה, היא חייבת להיות פתוחה. החירות השלישית תאפשר לנו להפיץ את התוכנה למי שרק נרצה והרביעית היא החירות להוציא גרסאות מעודכנות ומשופרות של התוכנה, כדי שהקהילה תיהנה מהשיפורים שהכנסת בה”, הוא אומר.
כל העושר שבעולם
כאשר סטולמן גומר לפרט את החירויות שהגדיר, הוא שותק. בשלב הזה מבין המאזין, שכל התוכנות שבהן הוא נוהג להשתמש מדי יום (מערכת ההפעלה חלונות, מעבד התמלילים וורד, משחקי מחשב ותוכנות אחרות), רחוקות מלהתקרב להגדרה הסטולמנית של “תוכנה חופשית”. סטולמן יודע שעכשיו הוא יצטרך להתמודד עם מבטים מזלזלים ותנועות ידיים מבטלות. הוא שש אלי קרב.
מה ההבדל בין תוכנה לבין כל מוצר אחר? מדוע דווקא תוכנות צריכות להיות חופשיות?
“ההבדל נעוץ בפרט אחד: ישנה דרך להעתיק תוכנות. אין מכונה שמעתיקה כיסאות, אין מכונה שמעתיקה סנדוויצ’ים או מכונית. אם מישהו רוצה להכין מכונית נוספת הוא צריך לעבור את כל תהליכי הייצור מחדש. לכן, השאלה אם מותר להעתיק מכוניות אינה רלוונטית כלל. בעולם התוכנה המצב שונה, כי עלות ההעתקה של תוכנה היא אפס ולכן נשאלת השאלה, מדוע מונעים מאיתנו להעתיק אותן?”
כי העולם מצא דרך להפוך את התוכנה למוצר שנמכר בתשלום ולכן אסור להעתיקו בלי רשות. יש בעיה כלכלית עם המודל שאתה מציע.
“כלכלה לא צריכה לעניין אותנו. עסקים לא צריכים לעניין אותנו. זה דבר שולי. הסוגיה האמיתית היא דרך החיים שלנו. אנחנו לא צריכים לתת לסוגיות הקשורות בביזנס לקבוע לנו את איכות החיים”.
למעשה אתה מעודד אנשים להעתיק תוכנות, לבצע פעולה פיראטית שפוגעת כלכלית בחברות התוכנה.
“מדוע זה פוגע בהן כלכלית? הן טוענות שבכל פעם שאני מעתיק תוכנה הן מפסידות כסף. הן לא מפסידות כסף – הן פשוט לא מרוויחות. אם הן מדמיינות שהן יקבלו ממני כסף ובסופו של דבר הן לא מקבלות – האם הן הפסידו משהו? יש אנשים, כמו ביל גייטס, שחושבים שהם זכאים לכל העושר בעולם. בעיני רוחם הם מעבירים את העושר אליהם ואז מתלוננים שהם לא מקבלים אותו בפועל. גם מי שמוכר מים מינרליים בבקבוק יכול להתלונן על כך שאני שותה מי ברז. הוא יכול לכעוס שהוא הפסיד כסף. השאלה היא אם הרוגז שלו מקובל עלינו, אם הוא הגיוני מבחינה חברתית”.
לא מזמן אמרת שמתכנתים לא צריכים להיות עשירים. אתה לא חושב שטענה כזאת מרחיקה ממך אנשים רבים?
“יכול להיות, אבל אני עדיין צודק. מתכנתים צריכים להתפרנס בכבוד, אבל אין שום ציווי שקובע שמי שכותב תוכנה צריך להיות עשיר. אני לא מקבל את הטענות של אנשים שאומרים שהתנועה שלנו מוזרה רק בגלל שהיא לא מאפשרת להם להיות עשירים. אני דוחה את הטענה שקיימת חובה שכמה אנשים שיודעים לתכנת יתעשרו. אנחנו צריכים לכבד את מי שיש לו כסף, אבל אם דרך החיים הנכונה, החופשית, פוגעת בעושר שלהם, הרי שזה עניין שולי”.
יש משהו מרושע בלהיות עשיר מכתיבת תוכנות?
“לא. אם מישהו כתב תוכנה חופשית ואחר כך הוא התעשר ממתן תמיכה בתוכנה, או מהתקנות של התוכנה אצל לקוחותיו, אין לי שום בעיה איתו. אני לא אומר שאסור להיות עשיר. אני אומר שאנשים צריכים לכבד את החופש ואת הקהילה. הם חייבים לכבד את החופש שלי לעזור לאנשים אחרים”.
ומדוע התוכנות המסחריות אינן מכבדות את החופש שלך?
“אמור ‘תוכנה לא חופשית’, לא ‘תוכנה מסחרית'”, הוא נוזף. “תוכנה לא חופשית היא מערכת שמונעת ממך לעזור לשכן שלך. מכאן שהיא מרושעת באופן הכי בסיסי. נותנים לכמה אנשים יתרון חומרי על אנשים אחרים ומסבירים להם שהם יכולים להחזיק ביתרון הזה כל עוד הם לא משתפים בו אנשים אחרים. דמיין עולם שבו אם אתה עוזר לשכן שלך, אתה עושה מעשה בלתי חוקי. זה העולם שאותו מנסות ליצור חברות התוכנה. התנועה שלנו אומרת: העבר את התוכנה החופשית לשכן שלך, עזור לו – אסור לאף אחד למנוע ממך לעזור לשכן שלך. אנחנו לא אומרים שאתה חייב לשתף את השכן שלך בתוכנה שלך, אתה לא חייב לתת לו עותק – אבל אתה יכול אם אתה רוצה”.
חברות כמיקרוסופט, שמעסיקות 6,000 מתכנתים שכותבים תוכנות, יאמרו שדרך החיים שלך תמנע מהן להתפרנס, תמנע מהן לשלם למתכנתים, להעסיק אותם.
“אני אומר למיקרוסופט, אל תעסיקי 6,000 מתכנתים – הם כותבים תוכנות שמחלקות את העולם לשניים, הם כותבים תוכנות שפוגעות באנשים. התוכנות שלהם לא צריכות להתקיים כלל. מיקרוסופט לא עושה טובה לעולם בזה שהיא מעסיקה את המתכנתים האלה. אני הייתי שמח אם הם היו מפסיקים להעסיק אותם. אם מתכנת נמצא בסיטואציה שבה הוא יכול לבחור בין כתיבת תוכנה לא חופשית לבין אבטלה, אני הייתי מעדיף שיהיה מובטל. הוא גורם הרבה יותר נזק לעולם בכך שהוא מסייע בכתיבת תוכנות לא חופשיות”.
המשמעות של דבריך היא שמתכנתים לא יוכלו להתפרנס מכתיבת תוכנות.
“זה לא נכון. קיימים מודלים כלכליים רבים התומכים בתוכנות חופשיות. מודל אחד הוא כתיבת תוכנות חופשיות והתקנתן, תמורת תשלום, בבתי עסק. הרי ברור שבית העסק ישמח שהאדם שכתב את התוכנה, הוא זה שיתקין אותה, יתאים אותה ויספק לו שירות שוטף. מודל אחר הוא של הפצה: אתה מפיץ תוכנות חופשיות, אבל גובה עליהן כ
