יהונתן גפן תירגם פעם את השיר הנפלא הזה שנקרא “זה על” וכתב אותו אלן גינזברג .
אבל אני לא מוצא את התרגום ההוא ולכן אני מתרגם אותו מחדש.
מאז שחזרתי מאילת אני סובל מכבדות מסוימת שאני לא מצליח להשתחרר ממנה.
בהתחלה ייחסתי את העייפות לנסיעה, לאלכוהול, לחום הארור ששורה גם כאן בצפון.
מה שזה לא יהיה, זה עדיין לא עובר.
והרעיונות לפוסטים ממשיכים לצוץ.
רק הכוח לבצע קצת חסר.
אני כבר רוצה לשבת ולכתוב את כל הפוסטים שהבטחתי לעצמי ולאחרים.
למשל סדרת פוסטים על ההיסטוריה של תעשיית המחשוב דרך הסיפורים של ההאקרים שבנו אותה.
או הפוסט על ג’אקו שכבר קיים כולו אצלי בראש ורק נשאר להקליד אותו.
ואולי, רק אולי, גם פוסט על קייטי מלוואה.
אז אני מביא לכאן תרגום מתוך תקווה שזה אולי יעורר איזשהו צורך…
‘דילן זה על אינדווידואל אחד נגד הבריאה כולה
בטהובן זה אגרוף של אדם אחד מורם כנגד ענני רעם.
האפיפיור זה על הפלות ועל רוחות המתים…
טלוויזיה זה אנשים שיושבים בסלון שלהם ומסתכלים על הרכוש שלהם.
אמריקה זה על להיות ארץ גדולה מלאה בבוקרים, אינדיאנים, יהודים, כושים ואמריקאים
אסייתים, מקסיקנים, מפעלים, גורדי שחקים מפלי הניאגרה, מפעלי פלדה, מכשירי רדיו, הומלסים, שמרנים, לא לשכוח.
רוסיה זה על צארים, סטלין, שירה, משטרה חשאית, קומוניזם, להיות חף בשלג.
אבל זו לא באמת רוסיה, זה רק הרעיון על רוסיה.
רעיון זה על איך להתסכל על כדור-הארץ מהירח מבלי להיות שם.
הירח זה על אהבה ואנשי זאב ועל פו.
פו זה על להסתכל על הירח מהשמש או מבית קברות.
הכל זה על משהו אם את המפיק סרטים רזה שמעשן סיגרים בשרשרת.
העולם זה על פיצוץ אוכולסין, אימפריאליזם, רצח עם, מלחמות, רעב, שואה, רצח המוני, טכנולוגיה מתקדמת, מדע-על, שאריות נשורת גרעינית, קרינה חמלה בודהה, אלכימיה.
תקשורת זה על מונופול טלוויזיה, רדיו, סרט, עיתון שמציגים את הנקודת הראות שלהם על העולם, כלומר, צנזורה כוכבית.
היקום זה על היקום.
אלן גינזברג זה על מוח מבולבל שכותב כותרות לעיתון מהמאדים.
הקהל זה על גאולה, המאזינים זה על סקס, התעמלות רוחנית, נוסטלגיה למנוע הקיטור ול’פוני אקספרס’.
היטלר סטלין רוזוולט וצ’רצ’יל זה על אריתמטיקה ומשוואות ריבועיות ומעל הכל, כימיה פיסיקה ותאוריית הכאוס.
למי אכפת מכל זה?
לי!
לאדגר אלן פו אכפת! לשלי אכפת! לבטהובן ולדילן אכפת.
האם לך אכפת? על מה אתה?
או שאתה יצור אנושי בעל 10 אצבעות ושתי עיניים?’
