פסקול חיי

לעתים, כשאני רואה סרט, או איזו סדרה, מופיע ברקע שיר מסוים שלפעמים שווה לי הרבה יותר מהסרט עצמו.
בדרך כלל אני מנסה לזכור כמה שיותר מילים כדי שאני אוכל לחפש אותו בגוגל.
אז הנה אחד חדש.
“איזאבל” של שאדיי (או שארדיי או איך שלא מבטאים את השם שלה).
יש אנשים שזוכרים שירים לפי אנשים שהשיר קשור אליהם או מצב שהם היו בו ברגע מסוים שהשיר התנגן.
אצלי שירים נזכרים גם על פי המקום שבו שמעתי אותם לראשונה או לפחות שמתי לב אליהם.
את “גשם בבולטימור” של העורבים הסופרים אני תמיד אזכור כשיר מפרק מסוים של “רצח מאדום לשחור”.
את here comes the flood של פיטר גבריאל אני זוכר ששמעתי בפעם הראשונה על רקע כותרות הסיום של “שבתות וחגים” (אוח, אני מתגעגע לסדרה הזאת).
את “איזאבל” אני כנראה אזכור כשיר שלראשונה שמתי לב אליו בסדרה “הפוך”.
“איזאבל לא נולדה עם כפית של כסף בפיה,
כנראה שהיה לה פחות מכולנו,
אבל כשהיא למדה איך ללכת,
היא למדה איך לעורר מהומה…
היא מנצחת מבלי להתאמץ
איזאבל, כזו יפהפיה,
נראית כמו נסיכה בשמלה החדשה שלה,
‘איך השגת אותה’?
“אתה באמת רוצה לדעת’? היא אומרת…”