“הכי גרוע היה לקראת הסוף. המון אנשים מתו ממש בסוף ואני לא ידעתי אם אני אחזיק מעמד יום אחד נוסף.
איכר אחד, רוסי, יברך אותו אלוהים, ראה את מצבי, והוא נכנס לביתו ויצא עם חתיכת בשר בשבילי.”
“הוא הציל את חייך.”
“לא אכלתי את הבשר.”
“לא אכלת אותו?”
“זה היה חזיר. סירבתי לאכול חזיר.”
“למה?”
“מה זאת אומרת, למה?”
“מה, מפני שהוא היה לא כשר?”
“כמובן.”
“אבל אפילו לא כדי להציל את חייך?”
“אם שום דבר לא חשוב, אין את מה להציל.”

מתוך שיחה שניהל ג’ונתן ספרן פויר עם סבתו, ניצולת שואה.
לקוח מהספר “לאכול בעלי חיים”
תרגמה: נעמי כרמל.