שלוש לפנות בוקר ומה יותר דחוף מלעבור על הסימניות שלי בdel.icio.us, סתם ככה.
סוג של מסע במנהרת הזמן לראות מה חשבתי שמעניין לקרוא ברשת לפני חמש שנים בערך.
וככה, בין כל הלינקים מצאתי, שוב, את אליזבת קוטון
זמרת פולק אמריקאית, לא מאוד מוכרת, בטח שלא ביחס למוסקאים גברים של אותה תקופה.
אולי בגלל שהיא היתה יותר פולק מבלוז, אולי בגלל שהיתה אישה שמנגנת על גיטרה בצורה וירטואוזית, אולי בגלל שהיתה גם זה וגם שחורה.
אולי בגלל שבעצם אף אחד לא שמע עליה או אותה עד שהגיעה לגיל 60 (נולדה בשנות ה90 של המאה ה19)
כל אחד מאלה הפך אותה לחריגה.
הסיפור שלה כולל בעיקר נישואים ולידה בגיל צעיר, התרחקות ממוסיקה לכמה עשורים טובים ואז התחלה חדשה בגיל 60, לא פחות,כאשר באה לעבוד כעוזרת בית אצל משפחה של זמרי פולק בשם סיגר (פיט סיגר הוא בן המשפחה הידוע יותר),
שגילו מחדש את הכשרון שלה.
אב המשפחה, מייק סיגר, היה זה שהקליט אותה לראשונה בחייה.
למעשה, היא לא ניגנה מעל 40 שנה עד שהגיעה לבית המשפחה, והיא התחילה ללמד עצמה מאפס בעצם.
השיר היותר ידוע שלה הוא Freight Train הוא משהו שכתבה בגיל 11!