כולם אומרים שאת האלבום הזה צריך לשמוע באוזניות.
הקשבתי לו פעם אחת, לא באוזניות, והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו הוא שהאוזניות זה בטח בגלל שהשירים נכנסים מאוזן אחד ויוצאים מהשניה, ולא ממש משאירים משהו.
לא שופטים אלבום על פי האזנה אחת, כך תמיד טענתי, אבל בואו נהיה כנים,
כמה אלבומים שמענו בחיים וידענו מהראשון שיש כאן משהו אחר, רגע שרק מי שאוהב מוסיקה, באמת אוהב, ידע כמה הוא משמעותי ויקר ונדיר?
זה קרה מספיק פעמים כדי לדעת שגם פעם אחת יכולה להספיק כדי לדעת אם אתה אוהב או שונא או אדיש.
החדש של רדיוהד? כרגע אני אדיש, אבל אני רוצה לשמוע אותו באוזניות, סתם ככה, כדי להבין ממה ההתרגשות.
אני מניח שמה שבאמת מפריע לי זה לא האלבום עצמו אלא ההשתפכות סביבו, שמביאה אותי לחשוב האם באמת הקשיבו לו וכמה פעמים, לפני כל הכתרים שנקשרו סביבו.
להנאת הקוראים, מצורפים שני שירים של רדיוהד מהזמן שעוד לא היו “הלהקה הכי טובה בעולם” , אבל היו להקה שכותבת שירים מעולים.