ג’ואל וקלמנטיין יושבים על מדרגות, מדברים.
מדרגות זה מקום מצוין לדבר בו.
זה הכל בראש של ג’ואל ותיכף גם הזכרון הזה יאבד.

-זהו זה, ג’ואל, זה עומד להסתיים בקרוב.
-אני יודע.
-מה נעשה?
-נהנה מזה.

בעיני הדיאלוג הזה טוב לא פחות משני אלה שמחכים לגודו וכשאחד מהם תוהה מה יקרה אם לא יבוא, השני עונה “אז נשאר תלויים”.