בפרפארזה על המשפט ההוא מ”הניצוץ”, אני אגיד שAll work and no play makes Moti a dull boy.
חיי בימים אלו ב300 מילים (או פחות)
עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, אימון אייקידו, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה, אימון אייקידו.
הא, כן. התחלתי להתאמן באייקידו בבית אבא חושי (חיפה).
זה עושה לי טוב (מאוד טוב אפילו) אך לצערי קשה לי להגיע לאימונים ואני לא בטוח מה לעשות לגבי זה.
מצד אחד לא בא לי לוותר על משהו שגורם לי הנאה, מצד שני, להגיע לאימון בחיפה אחרי שקמתי ב5 בבוקר ולחזור הביתה בסביבות חצות (ואז שוב לקום ב5) זה לא כזה שלאגר.
לא משנה.
אני אכתוב על זה בהרחבה בהזדמנות (נקבע את ההזדמנות הזו לשנת 2011?).
ולמה אני מספר לכם את הדברים הכה-לא מעניינים האלה?
בעיקר כדי לדחוק אחורה את הפוסט הקודם שקצת מדכא.
ותרגישו חופשיים לבדוק את התגובות החדשות לפוסט הזה.
קורה שם משהו מעניין ואפל מעט שאני לא בטוח שירדתי לפשרו עדיין.
בכולופן, הנה שיר לשבת.
Hard to handle של אוטיס רדינג זצ”ל, בגרסא של הBlack crowes הנהדרים.
אני מת על הביצוע הזה של השיר שתמיד עושה לי מצב רוח טוב.
הגרסא המקורית שוחררה ב1968 וזו גם השנה שבה אוטיס רדינג נפטר.
תהיה המשמעות של זה אשר תהיה.
היו שלום לעת עתה.
מה זה אומר עלי אם האסוציאציה המידית שלי לבלק קרואוז זנ שכריס רובינסון היה נשוי עד לפני כמה חודשים לקייט האדסון, הבת של גולדי הון (מה שהופך את הצאצא שלהם ליהודי)?
שאת מאוד מעודכנת ברכילות הוליוודית?
תמשיכי לעקוב ותעדכני אותי אם נטלי פורטמן\הת’ר גרהאם\ליב טיילר\וינונה ריידר\כריסטינה ריצ’י פנויות:)
את הסיכוי שלך עם נטלי פורטמן פספסת לפני כמה שנים כשהיא היתה סטודנטית באונ’ העברית לסמסטר, הת’ר גרהם נשואה באושר לשחקן בשם אדווארד ברנס, אין לי מושג מה מצבן של ליב וכריסטינה, אבל לוינונה יש חיבה ידועה לרוקיסטים. (וזה בלי לגגל)
אני נפעם מהידע שלך (אייקון פעור פה).
אני לא יודעת מה הבעיה של גוגל בדקות האחרונות, אז את המידע הבא אני לא יכולה לאמת כרגע, אבל נדמה לי שאדוארד ברנס שיחק בסרט קטן ומקסים (בעיני) בשם רחובות ניו- יורק, או משו כזה.
בעצם נראה לי שזה מדרכות ניו יורק. הפאקינג גוגל הזה מת.
הוא משחק נהג מונית, נכון? סרט חמוד (אם זה זה).
וזה מה שאני יודעת עם גוגל:
כריסטינה היא חברתו לחיים של אדם גולדברג, הלא הוא הפטיש העברי. ליב טיילר נשואה למוזיקאי בריטי ששמו לא אומר לי כלום.
כתב, שיחק וביים.
ובכלל, עשה כל מיני דברים נחמדים כמו She’s the one שכלל גם כמה שירים מעולים בפסקול שכתב טום פטי (וזה הסרט עם נהג המונית).
אני מבין שמהוליווד לא תבוא הישועה.
למישהו יש פרטים על דנה עדיני?
וכמו שתיקנת אותי בג’נטלמניות באימייל – הת’ר גרהם והוא נפרדו לפני כמה שנים. אני משום מה מדחיקה את העובדה הזו – הם היו כזה זוג יפה בעיני.
היא תופיע בפרק הבא של מסודרים ביום שבת.
לא טוב.
היא מתמסחרת.
שתשאר ב”השיר שלנו” (3+4) איפה שיש הרבה קלוז אפים דרמטיים עליה.
אם תשים לב טוב, תראה שאפשר להחליף כל משפט שהיא אומרת בסדרה במשפט “אוי, נו באמת”. בחיי. ניסיתי את זה, זה עובד. אין משפט שהיא אומרת שלא נופל לתבנית הזאת.
נסו ותהנו.
מצטער על העיכוב (מבחנים וזה) – אהבתי את השיר והביצוע, רואים שיש לו פוטנציאל גבוה למצב רוח טוב (:
(אייקידו? במובן של פעילות גופנית? בעעעע….)
כן, פעילות גופנית.
גם אני בדעה שזה בעעעעע.
אבל אני הולך ומזיע ואוהב כל רגע.
מי היה מאמין.
איזו טלפתיה ספורטיבית, אני התחלתי קיקבוקסינג!
מעולה:)
בפעם הבאה שיהיה לנו איזשהו דיון על מי מנגן על איזו גיטרה, נוכל לפתור את זה הרבה יותר מהר (ובזה הסתיימו הבדיחות על אותו נושא).