שני קליפים בשביל להתניע את השבוע.
אני יודע שהבלוג מקבל צורה של קופי\פייסט והכי קל להדביק משהו מיוטיוב במקום להתאמץ, אבל זו רק תקופה כזאת וזה יעבור.
כתבתי באחת התגובות כאן שאני מביא קליפים עד שאני אסדר נגן אודיו לבלוג אבל בינתיים זה לא מצליח ואני מתחיל להתייאש.
ובכל מקרה, הפעם הקליפים מעניינים בפני עצמם.
הראשון הוא של הרכב בשם Cracker.
להקה שנוסדה על חורובותיה של להקת אייטיז מוערכת-אך-לא-מאוד-מצליחה בשם Camper van Beethoven שהיתה להקה מאוד שנונה בזמנו אך לא צלחה את מבחן הזמן.
פעם חשבתי שCracker הם מהלהקות “שלי” אבל ראיתי שהזכירו אותם פעם בעונג שבת, אז כנראה שהם לא רק שלי.
השיר והקליפ קצת מתאימים למצב הרוח הדי שפוף שלי כרגע.
והשיר השני כאן רק בגלל שיש שטענו שהפכתי לEmo מעט:)
sacred reich.
הפרט היותר מעניין לגבי הוידאו הזה הוא הבמאי מארק פלינגטון שמוכר בעיקר בזכות הקליפ שביים לשיר “ג’רמי” של פרל ג’אם.
בקליפ ההוא היו המון מילים (ויזואלית) וגם בשיר הזה ולמעשה גם בלא מעט עבודות אחרות של מארק פלינגטון כולל הקליפ שליהיא אוהבת.
הנה השיר.
זעם נעורים ניינטיזי משובח.
בחירות יפהיפיות. אפשר כל שבוע, פינה קבועה, שני קליפים?
הו, וכמובן, תודה.
האמת שכל הקליפים האלה די מרגישים כמו דלות החומר.
במקום לכתוב באמת.
מה גם שאני מתעקש לטעון בתוקף שאני לא מכיר כל-כך הרבה קליפים.
כנראה שהכל מאופסן באיזה חדר אחורי במוח ומדי פעם עולה.
ותודה לך.