גיבור מעמד הפועלים

לא מזמן כתבתי כאן על איזו עבודה פוטנציאלית.
ובכן, לעבודה הזאת אני צריך כל מיני המלצות מכל מיני.
אני כבר שבוע עם הטפסים ביד ומהסס להתקשר.
כל-כך קשה לי לבקש דברים מאנשים.
דווקא נשמע כאילו שמחים לעזור.
אבל עדיין, מטריף לי את השכל כשאני צריך לבקש טובה.
אין לכם מושג עד כמה זה קשה לי.
שלא לדבר על השאלון.
למשל שאלות על סמים.
אני לא משתמש בסמים, אבל זה לא לחלוטין זר לי.
מה גם שאני חשוף לזה כל הזמן מצד אחרים.
אני צריך להתחייב לבדיקה במכונת אמת אם אדרש לזה.
ושואלים (וישאלו בראיון עצמו בודאי) למה עזבתי את העבודה האחרונה שלי וכנראה שיצרו איתם קשר.
בהתחשב בעובדה שכשעזבתי את מקום העבודה הקודם שלי עזבתי בפיצוץ, אני קצת מודאג.
מה עוד?
אני צריך לתת שמות של חברים לתחקיר בטחוני.
אז, ראשית כל, אין לי חברים.
דבר שני, את המעט שיש אני לא בטוח שכדאי לתת בתור המלצה לתחקיר בטחוני.
מישהו כאן רוצה להיות חבר שלי?
אם כן, תשלחו לי במייל ת.ז בבקשה.
בתודה מראש.
אני מרגיש קצת כמו הזה מהשיר של לנון.
גיבור מעמד הפועלים.
לא יכול לנצח את השיטה.
לא יכול להתקדם.
ככה זה.