עוד בוקר שבת חופשי.
לפעמים חולפים חודשים בין אחת כזאת לשניה.
והנה פעמיים תוך חודש.
ועוד אחת בעוד שבועיים.
אני חייב להמשיך לעבוד עד סוף החודש.
כמה נפלא וכמה עצוב שיום שבת בלי עבודה הפך לכזה מצרך נדיר.
פעם נהגתי לשמור שבת.
לא במובן הדתי אלא בדרך פרטית משלי.
לא פתחתי טלוויזיה בשבת.
לא מחשב.
את הטלפון הייתי מנתק מהתקע, את הסלולרי הייתי מכבה.
רק מוסיקה וספרים.
זה השתנה כשהכרתי מישהי באינטרנט.
אז התחלתי לגלוש גם בשישבת.
אחר כך התחלתי להחליק גם בדברים אחרים.
עכשיו שבת זה סך הכל עוד יום.
אבל לפעמים אני נופל על שבת כזאת, חופשית, בלי כלום לעשות חוץ מלקרוא ולשמוע מוסיקה.
ברגע זה ממש מתנגן lovely day של ביל ווית’רס ברקע.
רציתי לכתוב על המוסיקה שלו ועל מה ששמעתי השבוע.
אני תיכף מתחיל.