שאתם בעבודה, והמכונה שאתם מפעילים עובדת בקצב מסוים ואתם מרוכזים בקצב הזה כי כשהוא משתנה, סימן שמשהו השתבש.
ערבוב של רעש מנוע, בוכנות, גלגלי שיניים, עם קולות רקע מסביב של אנשים וצפצופים, וטלפונים שמחוברים לכריזה כדי שהצלצול יגבור על הרעש.
ואיכשהו אתם מתחילים להזיז את הראש שלכם בקצב מסוים, בדיוק כמו המכונה, ומשהו מרגיש מוכר, משהו שקשור להמולה שמסביב והקצב של המכונה, ומרחוק רחוק בזכרון שלכם עולה משהו שאתם לא מצליחים ללכוד.
ומילים מזדחלות לכם להכרה לאט לאט.
“Every man is evil yes an every man is a liar…”
פעם אחר פעם.
“Every man is evil yes an every man is a liar…”
והראש שלכם כבר מתמלא בקול המעט יבבני הזה ששר והבס והתיפוף וצליל הבנג’ו שבתהחלה גרם לכם להרגיש לא נוח ואחר כך התמכרתם אליו.
ואתם שרים לעצמכם.
“Every man is evil yes an every man is a liar
An unashamed with the wicked tongues sing
In the black soul choir…”