מזה זמן מה שאני מתרגם סיפור מסוים.
אני לא עושה את זה כל יום אלא מדי פעם כשנחה עלי הרוח.
לפני שבוע למשל ישבתי מספר שעות גדול, עד השעות הקטנות של הלילה, במשך השישי שבת ומאוד התקדמתי.
התרגום הוא לא מאוד פשוט כי מדובר בסיפור מאוד ספרותי, הרבה ביטויים ציוריים מפרי מוחו של הסופר, שקצת קשה להעביר לעברית.
הסופר הוא סטיב אלמונד, אם לא הזכרתי, והסיפור נקרא My life in heavy metal והספרנית היטיבה לכתוב עליו פעם.
בקיצור, ולא משנה למה, כל העבודה שלי בחודש האחרון אבדה.
באשמתי ובטיפשותי.
עדיין יש לי את מה שעשיתי עד ללפני בערך חודש, אבל הרגשה מבאסת.

למישהו מתחשק קצת צ’יז?