Bad moon rising

האפגן וויגז.
אני חושב שאם הייתי יכול לבחור להקה אחת שתתאחד, כנראה שזו הלהקה.
חבורה של לבנים שמנגנים רוק גיטרות עם גרוב ונשמה שחורים כולל ים קאברים שנעים מסקרימינג ג’יי הוקינס וארתה פרנקלין משנות ה60 ועד TLC (לשיר creep) של הניינטיז.
אני מניח שעכשיו שיוטיוב זו חיה בסכנת הכחדה, זה בסדר להתעלק עליהם ברגעים האחרונים.
השיר הראשון.
מתחילים בכיסוי לסטיבי וונדר וממשיכים בGoing to town הנהדר מהפסקול של הסרט שהם רצו לעשות אבל בסוף לא, על הגנסטר ונערתו שנמלטים מהחוק ומנגנסטרים אחרים.
הוא אומר לבייבי שהיא תביא את המכונית והוא יביא בנזים וגפרורים כי הם הולכים לשרוף את העיר.

עוד אחד.
My worls is empty without you.
במקור של דיאנה רוס והסופרימס.
כל כך פשוט.
כל כך יפה ועצוב.

And as I go my way alone
I find it hard for me to carry on
I need your strenght
I need your tender touch
I need the love, my dear
I miss so much

בעצם יש כאן שני שירים.
השני נקרא I Hear a Symphony, גם כן של הסופרימס, והוא מתערבב ביחד עם הראשון.
הקלטה של שני השירים האלה הופיעה בEP What jail is like שכלל בעיקר קאברים ללהיטי נשמה ישנים.

וכמובן, הבחירה המתבקשת.
הלהיט הגדול, “ג’נטלמן” מתקליט שכולו יחסיי אהבה\שנאה, קורבן ומתעלל, שנאת נשים והשפלה של אחד את השניה ולהיפך, של יחסי תלות ואובססיביות חולנית במערכת יחסים ושל ללכת לישון גב לגב, בדממה.
וגם של הצורך להעמיד פנים שהכל בסדר.
אלבום שמתעד את ההתמוטטות המנטלית של גרג דולי באותה תקופה.
מוזר להגיד את זה, אבל הדעה הרווחת היא שנשים אוהבות את האלבום הזה יותר מגברים.

I stayed in too long
But she was the perfect fit
And we dragged it out so long this time
Started to make each other sick
But now I’ve got time for you
For you, you, you and me too
Well, come and get it, come and get it
‘Cause I’m done

ואחרון.
כבר לא הוויגז אלא הרכב אחר של דולי.
זה פחות או יותר השיר היחיד שאני אוהב מההרכב הזה.
אבל אני מודה שלא ממש הקשבתי להם ברצינות.

play me…
save me…
either way i’ll be your baby
cuz you don’t have to tell me so
for me to know
that you don’t love me anymore

3 תגובות בנושא “Bad moon rising

  1. ליהיא

    לא רוצה לפגוע, אבל – תכל’ס, מדובר כאן באחת הלהקות הכי אובר-רייטד שאני מכירה, אף פעם לא הבנתי את כל קשקושי ה”נשמה שחורה” שהפנו לעברם, אני לא מרגישה את האובר-נשמה הזו ולא איזה גרוב ייחודי שאלפי הרכבים דומים לא חובקים או משהו שלא נעשה קודם ו/או באותה תקופה, לפי דעתי להקה משעממת לחלוטין, שום דבר שהם עשו לא נספג בי, גרג דולי כותב שירים ממוצע ומבצע ממוצע מינוס אם לא פחות, בקיצור – לא.

    סורי, הייתי חייבת להוציא את זה, במיוחד לאור ההוא-הא שהם קיבלו כשהם הגיעו להופעה המסרוחה שלהם לפני כמה חודשים וגררו איתם את לאנגן.

  2. Moti

    בתור התחלה, ההופעה היתה של הטוויילייט ולא של הוויגז.
    אובר רייטד? לי תמיד היה נדמה שדווקא ההפך הוא הנכון ודי מפספסים את הלהקה הזאת, למרות שלתקופה מסוימת וקצרה זה השתנה.
    כל מי שתשאלי יתייחס לג’נטלמן, לא למה שהם עשו לפני או אחרי.
    בקשר לכל השאר, נסכים שלא להסכים 🙂

סגור לתגובות.