מכיוון שאני מתאמן באייקידו, מטבע הדברים אני מתעניין בכל מיני סוגי חומרים שאפשר למצוא ברשת.
למשל סטיבן סיגל (פוסט שלישי ברצף שיש בו סטיבן:) שלפני שהיה שחקן קולנוע\איש CIA, למד במשך שנים (ולימד) אייקידו ביפן.
להערכתי הצנועה, בהחלט יש רמה בביצועים שלו.
יכול להיות שאני אעבור לג’וג’יטסו בקרוב.
אבל אני עדיין בדיונים ביני לבין עצמי.
בכל מקרה, עוד סרטון חביב שמסתובב בטיוב.
זה לקוח מארכיון של משהו שנקרא british pathe שזה גוף שמארכב כל מיני קטעי חדשות עתיקות, משהו בסגנון “יומני כרמל” שלנו (למי שזוכר), ואפשר למצוא עוד כמה דברים מעניינים משלהם, לא רק של אומניות לחימה.
אומנם רשום שזה אייקידו בכותרת, וגם בתגובות מדברים על זה, אבל בסרטון נאמר שזה ג’וג’יטסו וגם לי זה נראה ככה (האייקידו היא אומנות לחימה שנוצרה מתוך הג’וגיטסו וחולקת טכניקות דומות רבות)
איגי מגיע לארץ! באיחור אופנתי של כ-30 שנה, אבל היה כתוב שהוא מגיע עם הסטוג’ס ביולי.
יאפ.
מגיע עם הסטוג’יס, שלוש ניידות טיפול נמרץ, צבא אחיות, אינפוזיות ומה לא:)
ואולי הפעם, בהתחשב בהתראה המוקדמת, אני אצליח להתארגן ולהגיע.
אז אייקידו זו אמנות הלחימה שבה מנצלים את כוחו של התוקף כנגדו? כי פעם עשיתי שטות ולקחתי קורס ספורט באמנות לחימה שחשבתי אותה לכזו, מתוך מחשבה שלא באמת צריך לבצע שם פעילויות ספורטיביות… מה שלא ממש עמד במבחן המציאות.. לקח לי שיעור אחד ו-10 ימים של שרירים תפוסים להבין שטעיתי ולפרוש בחוסר-כבוד-אופייני מהקורס.
סביטן סיגל לא התלונן לפני כמה שנים על כך שאיזו משפחת פשע סחטה אותו ומכאן כל סרטי ה-CIA הדפוקים שלו?
בקשר לסיגל, אין לי שמץ לגבי הסיפור הזה.
אני כן יודע שהוא מפזר רמזים על עברו כאיש cia.
בקשר לאייקידו, אז כן, זו אומנות לחימה שעושה מה שתיארת ובכל זאת היא מאמצת גופנית.
אני חושב שלהבא אולי כדאי שתנסה טאי צ’י.
זו גם אומנות לחימה, אבל מבחינת מאמץ גופני היא פחות תובענית.
כמובן שגם כאן יש כל מיני ענפים וסוגים וכו’
השתגעת? הבחורה בסרט על הטאי צ’י עושה הרבה יותר פעילות גופנית ממה שרואים בסרט עם סטיבן סיגל! הוא סתם שולח ידיים ומפיל אנשים שמתנפלים עליו, הוא עצמו בקושי זז.. (:
מה זה אייקדו?
בקשר לסטיבן סיגל, האיש נחשב לאמן ומורה איקידו טוב בדיוק כשם שהוא שחקן רע. מה שמראים בסרטים זו כוריאוגרפיה שלעיתים ניתן לזהות בה אלמנטים מאיקידו, לא יותר מזה. מה שכן, יש לו דוג’ו מתוקשר ודרגה גבוהה (נדמה לי דאן 6, אבל לא פחות).
בקשר למאמץ פיסי, ובכן, זה מאוד תלוי בסגנון. אני עצלן פר-אקסלנס, לומד איקידו זו השנה השמינית, ובכל זאת לא מגדיר את האימונים כמאמץ פיסי. רוב הזמן גם עישנתי (טוב, לא תוך כדי אימון, אבל מיד אחר כך…), לצערי.
בכל אופן, יש סגנונות יותר “פיסיים” וסגנונות פחות. תלוי במורה ובזרם. מה שבטוח, אתה יכול לעשות איקידו בלי להיות גמיש כמו נאדיה קומנצ’י ומהיר כמו ברוס לי.
נדמה לי שקראתי שהוא דאן 8.
בכל מקרה, יצא לי להתאמן אצל שני מורים מזרם האייקיקאי.
אצל הראשון הכל היה מאוד מוקפד (בניסיון לקיים את אותה אווירת שניתן למצוא בדוג’ו יפני, אני מניח) והרגשתי שאני מאוד מתאמץ פיזית באימון.
באימון הראשון באמצע הדרך כבר הזעתי, שזה היה משהו לא מאוד צפוי.
המורה השני הוא הרבה פחות רשמי ונינוח באישיות שלו והאימון פחות מאמץ פיזית (למרות שכמובן, הכל יחסית).
אני לא חושב שדרך לימוד אחת טובה מהאחרת.
שני המורים, באותה השיטה של אייקידו, היו מצוינים.
חס וחלילה אם השתמש מדברי כאילו אני פוסל סגנון כלשהו, זה עניין של העדפה אישית. אני לומד אצל מורה נהדר, ואני לא מחליף אותו באף מורה אחר. איקיקאי מאגד בתוכו סגנונות שונים, אני מאמין שכל תלמיד יכול למצוא לו משהו מתאים.
נ.ב.
ביקרתי ביפן פעמיים, אצל מורה בדרגה גבוהה (בעצם יותר מאחד, כולל אואשיבה הנכד עצמו, “דושו”), והוא היה לא פחות נחמד וחף מכל אגו. “דוג’ו יפני” אינו בהכרח ביטוי לקשיחות או קפדנות יתרה.
נ.ב.2
שלא ישתמע מזה כאילו אני מומחה למשהו, כל מה שאני אומר מייצג אותי ואת דעתי הבלתי נחשבת בלבד 😉
נ.ב.3
אני מרשה לעצמי להזמין אותך לאימון, אם תרצה.
קודם כל, לא חשבתי שאתה פוסל סגנון מסוים.
רק ציינתי את התרשמותי האישית משני מורים.
הראשון היה הראשון (מן הסתם) וזה גרם לי לחשוב שזה סגנון האימונים הנהוג, עד שהגעתי למורה השני.
בכל מקרה, אני עדיין מתלבט אם להמשיך או לעבור לג’וג’יטסו.
אם אתה מתאמן איפשהו באזור הצפון, אולי אני עוד אגיע פעם לאימון אצלכם.
אם זה המקרה, המייל שלי מופיע מתחת לפרח האדום למעלה.