מצאתי את הבלוג הזה אתמול ובהתלהבותי שלחתי כמה מיילים (טוב, שניים) לאנשים.
אבל למה לא להמליץ עליו כאן בעצם?
אז ככה.
הבלוג נקרא Press REC & PLAY ומה שהוא מציע זה מיקסטייפים שווים עם המון מוסיקה ישראלית, אבל לא רק.
יש שם שילוב לא רע בכלל בין להיטים מוכרים לבין שירים מוכרים הרבה פחות.
כרגע אני מקשיב לדבר הראשון שהוא העלה, הופעה ישנה ומאוד אינטימית של דני רובס שהוא מדבר בה, בין השאר, על איזה שיר חדש שנקרא “איך הוא שר” ויופיע בתקליט שעוד מעט יצא “לשווקים” (כהגדרתו) וכמה טוב להקשיב בבוקר הצונן הזה ל”נוסע על כביש מהיר
מגע החורף שבאויר
ובחלון שלי הנוף חולף מולי או שאני חולף מולו”.
ויש גם קצת ג’ימי אוחנה (מישהו לא זוכר?)
זה אולי לא מיקסטייפ, אבל זה בהחלט כיף לשמוע, אם כי במקרה הזה האיכות מעט ירודה.
עברתי על כל האוספים שהוא יצר, וכל אחד מהם מכיל שיר או שניים לפחות שגרם לי לחשוב “וואי, כמה זמן שלא שמעתי את השיר הזה” וכל מיני כאלה.
טוב, אין לי יותר מדי מה להגיד שלא תוכלו להבין אם תקשיבו בעצמכם.
אוי – אני מת על הדברים האלה. פעם שמעתי הקלטת רדיו מאד-מאד ישנה, בה עלה נער ודיבר. הוא שאל אם אפשר להשמיע שיר כתב, ולאחר שהשדר אישר, הוא התחיל לשיר את ‘אמסטרדם’ של נוער שוליים. נראה לי שזה היה דודי לוי.
(אגב, שמעתי את זה ממש מזמן, אז נא לא לסמוך על הפרטים..)
בהחלט.
יש איזה קטע שדני רובס מדבר על כל התקליטים שהוציא ואז נזכר שבעצם יש לו רק שניים וצוחק (בהתחלת החלק השני, לפני השיר “קטע מסוכן”).
זה כל-כך מקסים להקשיב לסיפורים האלה, קצת לפני שהקריירה שלו זינקה גבוה גבוה.