בלילה האחרון היו לי המון חלומות.
מלבד העובדה שאני זוכר שהיו לי הרבה חלומות, אני לא זוכר כלום, מלבד חלום אחד.
פגשתי מישהי והתאהבתי בה.
אני זוכר שהיה לה שיער ארוך מאוד ואדמוני מעט.
מהחלום אני זוכר בעיקר את תחושת התענוג שבלהיות מאוהב והמחשבה של כמה זה חסר לי.
גם אחרי שהתעוררתי ליוותה אותי התחושה הזאת, של החסר.
טוב, שיר לפני שינה, לפני הטקס של שישבת עם הקטורת וספר ואולי אני אשים מוסיקה בכל זאת.
בא לי דיוק אלינגטון.
השיר הוא של טד יוז שמזמן מזמן לא קראתי את השירים שלו.
תרגמה סבינה מסג.

שיר אהבה

הוא אהב אותה והיא אהבה אותו
בנשיקותיו מצץ ממנה את העבר כולו ואת כל העתיד או התאמץ למצוץ
לא היה לו כל צמא אחר
היא נשכה אותו היא כרסמה אותו היא מצצה
היא רצתה אותו כלו בתוך תוכה
שמור ובטוח לעולם ועד
צעקותיהם הקטנות רפרפו בין קפלי הוילון

עיניה לא רצו לאבד שום פרט
מבטיה מסמרו את כפותיו את פרקי ידיו את מרפקיו
הוא לפת אותה חזק כדי שהחיים
לא ימשכו אותה אתם מזה הרגע
הוא רצה להתגלגל ולפול כשזרועותיו כרוכות סביבה
מסף הרגע הזה אל תוך האין
או אל הנצח או מה שלא יהיה
חבוקה היה מכבש ענק
אשר נועד לחקוק אותה בעצמותיה
חיוכיו היו עליות-גג במעלה המצודה המכושפת
מקום בו למציאות אין דריסת רגל
חיוכיה היו הכשות עכביש
שנועדו להשקיטו עד שתחוש רעב
מילותיו היו צבאות כיבוש

צחוקה – ניסיונות התנקשות של נוטל-נפש
עיניו הנעוצות בה היו קליעים, פגיונות נקמה
מבטיה היו רוח-רפאים בקרן-הזוית האפלה
לחישותיו היו שוטים ומגפיים
נשיקותיה – עורכי דין כותבים בהתמדה
לטיפותיו היו הקרסים האחרונים באמתחתו של ניצול
להטוטי האהבה שלה היו שקשוק כבלים
אנקותיהם העמוקות זחלו על הרצפות
כמו חיה הגוררת אתה מלכודת עצומה
הבטחותיהם היו מסכת מנתחים
הבטחותיה חתכו כיפה מקודקודו
מזה היא תעשה סיכה לבגד
בנדריו משך החוצה את גידיה
והראה לה מה זה קשר-אהבה
בנדריה – שמה את עיניו בפורמלין
וטמנה במגירתה הכי סודית
צעקותיהם נתקעו בקירות

מששקעו בתרדמה, ראשיהם התרחקו קמעה,
כשני חלקיו של מלון חצוי, אך קשה לעצור באהבה

מתוך שינה שלובה החליפו ביניהם זרועות, רגלים,
בחלומם לקחו מוחותיהם אחד את השני בני ערובה

בבוקר הם קמו ולבשו זה את פניו של זה