הסרט “צומת דרכים” (אין קשר לסרט Crossroads של בריטני) מספר על עילוי גיטרה צעיר שמחליט לעזוב את בית הספר ג’וליארד למוסיקה קלאסית כדי למצוא את השיר האבוד של רוברט ג’ונסון מוסיקאי בלוז אגדי שעל פי האמונה מכר את נשמתו לשטן בעבור הכשרון, מיתוס פופולרי שצוטט בכבדות גם ב”אחי, איפה אתה” של האחים כהן.
הוא מאמין שלמרות שנהוג לחשוב שכל השירים שהקליט רוברט ג’ונסון מוכרים, יש עוד שיר אחד שנכתב אך מעולם לא הוקלט ואם ימצא את השיר הזה, הוא יהווה עבורו פריצת דרך לעולם הבלוז.
השלב הראשון במציאת השיר האבוד הוא איתורו של ווילי בראון שהיה נגן המפוחית שליווה את רוברט ג’ונסון (ומוזכר בשיר Crossroads)
כמובן שהוא מוצא אותו והשניים יוצאים למסע לדרום העמוק כדי למצוא את אותה צומת דרכים מיתולוגית שבה מכר ג’ונסון את נשמתו.
כמובן שזה לא כזה פשוט ומתברר שגם ווילי בראון מכר את נשמתו לשטן.
ברגע השיא של הסרט הגיבור עולה הגיבור לדו-קרב גיטריסטים מול לא אחר מאשר סטיב ואי (שבין שאר הדברים שעשה בחייו היה נגן בהרכב של פראנק זאפה ונחשב לאחד מגדולי הוירטואזים של ימינו בגיטרה חשמלית).
הפרס? הוא יפדה את נשמתו של חברו ווילי מידי השטן המכונה בסרט לגבה שמסורתית זו דמות שהשורשים שלה נטועים בוודו של עבדים שהגיעו מהאיטי (כמו גם תרבויות שחורות אחרות)
אם יפסיד, הוא יארח חברה לווילי בראון בגיהנום.
בקיצור, מצאתי ביוטיוב כמה מרגעי השיא של הסרט.
ההסכם בצומת הדרכים, והדו-קרב.
ואם תהיתם מאיפה קרטה-קיד יודע לנגן כל-כך טוב על גיטרה, אז הוא לא.
למעשה מי שמנגן הוא סטיב ואי עצמו ובחלקים מסוימים (הבלוזיים יותר) ניגן ריי קודר, אותו אחד שהלחין את הפסקול של “פריס טקסס” של וים ונדרס ועבד איתו גם ב”בואנה ויסטה סושייאל קלאב” והפיק את הפסקול של הסרט.
רגע של אירוניה בקליפ: סטיב ואי וקרטה-קיד מנגנים קטע של פגאניני.
כנר שגם לשמו נקשרו שמועות על עסקה עם השטן.
למעשה, קראתי פעם שהדמות של ואי בסרט מחקה דברים שיוחסו לפאגניני עצמו למשל גלגול העיניים בזמן הנגינה, השיער וכו’

וקטע בונוס: סצנת הפתיחה של הסרט.