הגמר של כוכב נולד קורה מחר ואני אהיה בעבודה.
שוב צומת תרבותית חשובה בחיי המדינה ואני עובד.
ככה היה גם בפרק סיום העונה השניה של ‘השיר שלנו’.
אנד דונט גט מי סטארטד על ה5:0 נגד אוסטריה.
ביום המשחק הגעתי אל ביתה של הבלונדינית בחיי דאז, תושבת גן-נר.
היות והיא גרה מעט רחוק, מטבע הדברים לא התראינו כל יום.
הגעתי אליה, הדלקתי את הטלוויזיה והיא הסתכלה עלי ושאלה “מה אתה עושה”?
אני כמובן הסברתי שאני רוצה לראות את המשחק.
היא מצידה אמרה משהו שעד היום מעביר צמרמורת בגווי: “באת לראות משחק או שבאת לראות אותי”?
עשיתי חושבים והחלטתי שלמען שלום בית (וסקס) עדיף לסגת.
במחשבה לאחור, אולי לא הייתי צריך לוותר. אני עדיין קצת ממורמר שלא ראיתי את המשחק.
אבל קשה להבחין בזה, נכון?
“באת לראות את המשחק או שבאת לראות אותי” עלק.
אגב, אני שוקל להפסיק להתעניין בספורט. יותר מדי מבאס להיות אוהד ספורט ישראלי.
יש גבול כמה אפשר לספוג.
אני שוקל אולי גם להגמל מסבוניות ולחזור להיות הסנוב גבה המצח שחורש סרטים של וים ונדרס.
אבל זה קצת יותר מורכב.
לא משנה.
וחזרה לכוכב נולד.
העונה הזו היא העונה הראשונה של כוכב נולד שאני בכלל עוקב אחריה וקצת חבל לי.
הסיכוי היחיד שלי הוא לתכנת את הוידאו שיקליט (או לחכות לשידור חוזר?).
למרבה הצער, מאז שנות השמונים לא הצלחתי ללמוד איך עושים את זה נכון.
לתכנת את הוידאו הכוונה.
תחזיקו לי אצבעות.
מאיה סיפרה עכשיו שיש לה אמונה טפלה של לעלות על במה ברגל ימין.
אני חייב להגיד שיש לי אמונה דומה מאוד של לרדת מהאוטובוס ברגל ימין.
ועכשיו, ארבעת קוראי המתמידים, אתם באמת יודעים את כל הסודות המלוכלכים שלי.
1. שני גמרים של כוכב נולד (השני והשלישי) פיספסתי בגלל עבודה. צר לי, אבל אין כמו בlive. השידור החוזר בערוץ 24 בלתי מספק בעליל. זה כמו לראות משחק כדורגל שלא ראית בשידור חוזר. מבאס (כך אומרים).
2. את פרק הסיום של השיר שלנו, למזלי ולבריאות נפשי, לא פיספסתי.
3. אוח, ההקרבות שאתם עושים בשביל קצת סקס. נו שוין.
1.אני מקווה שתהני מהגמר היום ולא לשכוח להצביע מאיה.
2.אם ראית את פרק הסיום של השיר שלנו, אולי תוכלי להסביר לי איך אריאל חי?
3.את רואה מה זה? באמתחתי יש סיפורים פאתטיים נוספים. אבל נשמור לפעם אחרת.
1. אני עוד לא בטוחה למי אצביע. נדמה לי שאני נוטה לג’קו. או למאיה.
2. זה כי כשכולם חשבו שהוא מת, והגיע האמבולנס, בסוף הצליחו להציל אותו בבי”ח.
מה לא?
2. ברור. אני חושב.
לפחות זה נותן פתח לתקווה לגבי תמרה וייס.
אני לא מאמין שאתה באמת רואה את זה.
אני כן מאמין, לעומת זאת, לבחירה שעשית עם הבלונדינית. תמיד עדיף לעשות ספורט מלצפות בו. זה עיקרון חשוב שלי.
זהו? אלה כל הסודות?
ספורט ובלונדיניות וכוכב נולד… מה קורה לך, אחי?
מאסת באליטות? החלטת ללכת על ערס?
טוב, לא נורא.
אני בעדך מה שלא תחליט.
🙂
אוהד:ברור שאני רואה את זה. סך הכל זה לא שונה מספורט. יש מפסידים, יש מנצחים. יש אנדרדוגס. מחנות אוהדים. שופטים שאתה רוצה להביא להם סטירה.זה די כמו כדורגל.
יש אפילו אלימות לפעמים (מחנה סקעת נגד מחנה מויאל).
כל השבאנג.
אביגיל:חוששתני שכן. עולמי הרוחני מצומצם מכפי שהייתי רוצה להודות.
מוטי: חוששני, לא חוששתני.
זה פשוט: חוששני = חושש אני
חוששתני = חוששת אני
דומני = דומֶה אני
דומתני = דומָה אני
טוב, כבר אמרתי לך שאני בעדך אפילו אם החלטת להיות ערס.
מה אכפת לי… (גם אני פרחה מחופשת, האמת)
you live and you learn:)