סוג של צירוף מקרים.
שני בלוגים שנמצאים אצלי במועדפים הכי מועדפים(‘בלוגים שאני קורא’ בצד שמאל).
הכותרת שאולה מפינה קטנה בבלוג של נוסטלגיה שאני קורא באדיקות מזה (הרבה) זמן מה, למרות שלרוב אני עושה זאת בשקט.
ההשאלה היא לכבוד פוסט של נ.ו (השם המלא שמור במערכת:) שאני גם קורא בשקט בשקט המון זמן.
לפני מספר ימים היא כתבה משהו שעשה לי רישרוש עצוב כזה בלב.
רצה הגורל וגם נוסטלגיה כתבה משהו באותה רוח וגם זה פגע קרוב אצלי.
השאלות שהן שואלות מזכירות לי בסצינה בסרט שבוסס על ‘מלחמת העולמות’ של ה.ג’. וולס.
המדען הטוב שחוזר שוב ושוב בזמן בניסיון להציל את אהובתו ממוות ונכשל בכל פעם עומד מול דמות הרע.
באותה סצנה אומרת הדמות של ג’רמי איירונס (הרע) לדמותו של גאי פירס (הטוב) “נגזר עליך לשאול את השאלה הנוראית ביותר שאדם יכול לשאול את עצמו, ‘מה אם?’ ” (ציטוט לא מדויק במאת האחוזים, אבל קרוב מספיק).
מכונת הזמן!!!
תעשיות בע”מ!!!
גאה מאד להציג?
אני חולמת מדי פעם שאני מתחילה את החיים שלי מחדש נאמר מגיל 7 ככה. עם השכל של היום.
יש לי את אותו חלום בדיוק.
להתחיל מכיתה א’.
מה זה אומר על החיים שלנו, או על מה שאנחנו מרגישים כלפי החיים שלנו.
קראתי פעם ספר כזה.
על אדם שמת ואיכשהו התודעה שלו מתגלגלת לגוף שלו אבל לפני 30 שנה עם כל הידע והזכרון של העתיד.
זה קורה שוב ושוב ובכל פעם הוא זוכה לתקן דברים (ולעשות טעויות חדשות).