קשה להחליט במי לבחור.
היתה תוכנית מצוינת הערב.
שלב הדואטים.
יש את מאיה רוטמן שהיא הפייבוריטית שלי מההתחלה והיא שרה עם זהבית פסי שאני קצת פחות מחבב, למרות שאני בהחלט מבין את הקסם שלה.
גם בגלל שיש לי הרגשה שדוחפים אותה בתור איזו סינדרלה כזו, הטבחית מצה”ל שלא תעשה שום דבר אם היא לא תהיה בכוכב נולד (צביקה הדר אמר משהו כזה בתחילת הדרך).
זה משפט מתנשא ומעצבן.
אבל נניח לזה.
זהבית הפעם הפתיעה אותי לטובה והביצוע של שתיהן ל”כמו צמח בר” היה יפהיפה.
קצת העיקה הפניה של צביקה הדר לחווה אלברשטיין ש”בטח התרגשה”.
כזכור, לפני זמן מה בראיון שעורר הרבה הדים, יצאה חווה אלברשטיין נגד תופעת כוכב נולד.
הוא “זרק לה כפפה” שתבוא לאולפן כוכב נולד
אחריהן הופיע עידן שמי שעשה את “רוקד לכל הבנות” ביחד עם מורן אהרוני.
עכשיו, גם בחירה מצוינת של שיר, גם ביצוע סביר למדי.
את עידן אני מחבב בגלל שכמו זהבית פסי, יש בו משהו שגורם לרצות שהוא יצליח.
כזכור, הוא אומץ בגיל שנתיים בברזיל, וכשמסתכלים עליו, הוא נראה די מפחיד.
אבל הוא כזה מותק וסימפטי וקורן ואופטימי ואי אפשר שלא להכבש בקסמיו.
ג’קו אייזנברג עשה שיר מקורי משלו וסחתיין על התעוזה.
היה ביצוע מאוד מרשים שלו ושל נירית מיליס.
אני לא יודע איך נשמעים שירים אחרים שלו, אבל יש לו חוש למלודיה (למרות שהעיבוד של צוות כוכב נולד היה שבלוני מדי).
מישל (הגרוזיני מאשדוד) נתן עם בן זוגו ביצוע נחמד מאוד ל”מה שעובר עלי” של ‘איפה הילד’ שעבר עיבוד מפתיע.
נכון שזה סוג של ספורט לקטול את כוכב נולד ולטעון שהתוכנית הורסת את התרבות בישראל.
גם בגלל שהיא שמה דגש על חידושים וגם בגלל יצירת כוכבי האינסטנט.
אני לא חושב שיש משהו רע ביצירת כוכב יש מאין (כלומר, לכוכב עצמו זה בעייתי, אבל זה דיון אחר), והטענה על הרס התרבות הישראלית זה קצת מוגזם.
כאילו הרדידות התחילה עם כוכב נולד.
כאילו לא סגדו כאן בשנות ה60′ וה70′ לכל מי שהיה על השער של ‘להיטון’ או ‘העולם הזה’ או ‘בול’.
בזכות ‘כוכב נולד’ ‘השיר שלנו’ ניב ושקד נחשפות לשירים שאחרת הן לעולם כנראה לא היו מכירות כמו “גן נעול” של רחל ו”כמו צמח בר”.
מה שמזכיר לי.
לפני כמה ימים ניב פנתה אלי ואמרה “מוטי, אני כבר לא מעריצה של רוני סופרסטאר, עכשיו אני מעריצה של נינט”.
אוח, הגאווה.

מאיה רוטמן באודישן הראשון שלה עושה דילן בעברית.