הוי עולם של חלומות שבורים (שיעור בספרות השוואתית – חלק ב’)

מתוך הרכבת – ריימונד קארבר.

“שמה של האישה היה מיס דנט, וקודם לכן באותו ערב איימה על גבר באקדח.
היא הכריחה אותו לזחול בעפר ולהתחנן על חייו. בשעה שעיניו של האיש התמלאו דמעות ואצבעותיו נאחזו בעלים יבשים כיוונה אליו את האקדח ואמרה לו דברים על עצמו. היא ניסתה להביא אותו לידי הבנה שהוא לא יכול לרמוס כל הזמן את רגשותיהם של אחרים. “תהיה בשקט!” אמרה, אם כי האיש רק תקע את אצבעותיו בעפר והניע מעט את רגליו מתוך פחד.
כאשר גמרה לדבר, לאחר שאמרה כל מה שעלה בדעתה לומר לו, שמה את רגלה על עורפו ודחפה את פניו לתוך העפר.
אחר כך הכניסה את האקדח לארנקה והלכה חזרה לתחנת הרכבת”.