למרות שזה נשמע כמו שם של להקה, “שלישיית מערב ממפיס” הם שלושה נערים שבחודש יוני הקרוב, יציינו את השנה ה13 שלהם במעצר באשמת רצח שרוב הסימנים מראים שהם כנראה לא ביצעו.
בעיירה הקטנה שבהם הם גרים, העובדה שהשלושה לבשו תמיד בגדים שחורים ושמעו מוסיקת מטאל, הספיקה כדי שמערכת הצדק המקומית תפנה אליהם אצבע מאשימה.
סיפור כזה שאפשר לקרוא בספרים של ג’ון גרישם ודומיו, אבל קשה להאמין שיכול להתרחש במציאות.
ב’שרת העיוור’ ישנה ביקורת שכתבתי על אלבום שנועד לגייס כספים לעזרת השלישייה.
פרל ג’אם הוציאו לפני כשבוע אלבום חדש הנושא את שמם (ולרוב, על פי התאוריה הפרטית שלי, מהלך כזה מציין משהו. סוג של נקודת מפנה, או אלבום שהלהקה גאה בו במיוחד. הסלף טייטלד של מטליקה למשל הפך אותם למפלצת ענק בינלאומית, הסלף טייטלד של אליס אין צ’יינס לעומת זאת, גם בתכנים שלו, כבר סימן את השקיעה של ליין סטיילי).
בסטימצקי בנהריה ראיתי את הגיליון החדש של ה’רולינג סטון’ וכותרת המשנה היתה “האלבום הטוב ביותר של פרל ג’אם מזה עשר שנים”.
בהחלט עושה חשק לשמוע.
מה זה קשור לשלישיית ממפיס?
האלבום מכיל שיר שנקרא “Army Reserve” (“מילואימניק” בתרגום חופשי. אולי לכבודי?:) ואחד מהשלושה, דמיאן אשולס (Damien achols) מצויין בו ככותב משנה ביחד עם אדי וודר.