(מתוך המגזין המנוח ‘במחתרת’, כתבה שרון שוורץ).

בסדרה המתמשכת שלנו “הפסקול האולטימטיבי ל…”
אנחנו מגיעים הפעם לשעה העצובה של הדמדומים אחרי שהחברה עזבה.תזדהו.

האמת היא שהמדור המתקבע והולך, “פסקול אלטרנטיבי ל…” הוא לא יותר מאשר מסלקה דרכה אפשר להגניב ולטפטף סידרת קטעים שעושים לך את זה באופן מיוחד, סובייקטיבי לחלוטין.
אני מודה שפעלתי בשיטה דדוקטיבית:ראשית אספתי קטעים שאף כי אין בינהם שום קשר, דומה כי הם ממוקדים באותה נקודה.שמעתי אותם ברצף ורק לאחר מכן קבעתי את המסגרת.
כן, כן, אני יודע שככה לא עובדים.תלונות נא להגיש לעורך.
ובכל זאת, יש כאן מקבץ נפלא של שירים, וזה אובייקטיבי לחלוטין, כמובן.
מדובר אם כן, בקסטה, אותה תשמע במכוניתך, לאחר פרידה, פרידה קשה וכואבת.
אתה נכנס למכונית, שם במכשיר את הקלטת, ויוצא לנסיעה לילית (כי מתי תפרדו?ב10 בבוקר?)קשה ועצובה, אבל גם מזככת, עם נקודת אור אופטימית בקצה.אז קדימה:

Joe Jackson-not here not now
מתוך body and soul

שיר נוגה ונוצץ.פרידה של עשירים.בסך הכל פופ אמריקאי וקצת שמאלצי, אבל כמה אמת וכמה רגש יש לג’קסון.

Afgahn Whigs-when we two parted
מתוך gentleman

העשור נגמר אז אפשר לומר זאת:אחד הדיסקים הטובים של העשור.שיר קשה, קצת חולני ופרוורטי, שמצמיד אותך חזק ובמתח.

Led Zeppelin-Baby i’m gonna leave you
מתוך 1.
אם כבר התחלנו עם זריקת טסטסטורון למערכת זה היה בלתי נמנע.פלנט, פייג’, צעקות, אנחות ולחשים, גיטרה מדהימה, תיפוף היסטורי.
כן, אני יודע שזה טיפשי להמליץ על לד זפלין, אבל יש להבין:כאן הם לא “לד זפלין”, אלא להקה צעירה שהוציאה את תקליטה הראשון.

Spain-ray of light
מתוך-the blue moods of spain

מעבר חד מאוד.אין כאן גבריות בוטחת ושופעת ולא רעש וצלצולים.ג’וש היידן הוא בחור עדין נפש וגוף.הוא לא צועק ולא מזיע, הוא משדר אל האינטלקט.
למשעה, כל התקליט של spain יכול היה להחליף את המדור הזה.

Sophia-are you happy now
מתוך-Fixed Water

הרכב ההמשך של סולן god machine.גם במקרה הזה מדובר באחד ההרכבים הטובים של העשור, למרות שתוחלת חייו הייתה קצרה, כמו תוחלת חיו של ג’ימי פרננדז, איש God machine.
Fixed water הוא אלבום בלדות קצר ומדהים ומתוכו נוצץ Are you happy now.
עכשיו את מרוצה?הא,תגידי!

Eric Burdon and the animals-No self pity
מתוך-the twain shall

לו ריד אמר שיחסית לאלבום הבננה של ה-velvet underground, סרג’נט פפר הוא משחק ילדים.
o.k, שניהם יחד משחקי חברה רכים ונעימים לעומת הדברים שברדן עשה בגלגול הזה של האנימלס.שיר הנחמה האולטימטיבי
no matter how ugly you are, there is no such thing as ugly

tom waits-lonely
מתוך-closing time
ווייטס שר ומלווה את עצמו בפסנתר.
לשיר קוראים lonely.יש שאלות?

Tindersticks-Raindrops
מתוך הראשון שלהם.

זה חזק ממני.לא יכול לגמור רשימה כזאת בלעדיהם.
“את מבינה, מה שיש לנו כאן זו אהבה עייפה, מה שיש לנו כאן זו אהבה עצלה”.
ואת זה לא אני אומר.את זה אומר סטיוארט סטייפלס, ואני נוטה להאמין לו.
אז אין מה לעשות, אהבה כזאת לא יכול להמשיך.
ניפרד כידידים.