החדשות הטובות הן שקייטי מלוואה (“קייטי מלוואח” בפי חלקנו:) נשמעת באלבום החדש שלה הרבה יותר בוגרת מאשר מקודם.
החדשות הרעות הן שזה עדיין לא זה ושאני עדיין מקשיב לקייטי ונזכר בנורה ג’ונס בלא מעט רגעים.
למרות זאת, מדובר באלבום מקסים.
כולל קאבר ג’אזי מוצלח מאוד לOn The Road Again של Canned Heat.
ה”חדש” שלה כבר לא כל כך חדש.. אבל פוסט שהובטח – קדוש הוא!
אבל עדיין – אחרי שקיבלתי את הראשון והשני (מתנת יומולדת מהמשפחה בצרפת, עלו לא מעט!) והתמכרתי ל-Halfway Up The Hindu Kush ובעצם גם לרוב השירים האחרים שם (במיוחד I Cried for You, Spiders Web וכמובן Just Like In Heaven), מי אני שאדבר?
לגבי השיר שהזכרת, אם אתה זוכר הרי שהצקתי לך לגביו כבר לפני שנה וחצי כששמעתי אותה שרה אותו ב-46664 ושלחתי אותך למסע חיפושים נרחב אחריו ברחבי האינטרנט.. ביצוע נהדר.
אה, ואם כבר הזכרנו מתנות (יומולדת לפני חודש וחצי בערך..), שכנעתי את הקרובים באנגליה להשיג לי שניים של האם הרוחנית של מלאווח – Eva Cassidy – בארץ היא לא נשמעת ו/או נמכרת במחוזות הפרובינציה העלומים שלנו, למרות שאני בטוח שבמרכז אפשר להשיג הכל..
קיצור – למיטב זכרוני לא התלהבת ממנה, אני דווקא כן (:
למיטב זכרוני שלחת אותי לחפש את leaving on jet plane, לא?
מה שאני זוכר מ46664 זה איזה שיר אקוסטי.
מכיוון שלא הכרתי אותה לחלוטין, מטבע הדברים קצת קשה לי לזכור איזה שיר היה שם:)
ואל תהיה קטנוני, תקליט שיצא לפני כמה חודשים הוא עדיין חדש.
בקשר לימי הולדת, אני ידוע לשמצה כאחד שלא מסוגל לזכור אותם.
נ.ב
המממ….יומולדת שמח?