שיר שאני חושב וחושב וחושב עליו וקצת מפחד לכתוב.
כמה שורות רצות אצלי בראש ואני דוחה את הכתיבה, בגלל העייפות ובגלל הימים הארוכים, אבל מזכיר לעצמי את מה שבוקובסקי אמר על מי שיוצר גם אם הוא עובד במכרה פחם 16 שעות ביממה.

כשאנחנו מדברים אני שואל אותך על צבע העיניים שלך.
אחר כך אני שואל על השיער שלך ועל הגובה שלך.
מה שאני באמת רוצה לשאול זה על השדיים שלך.
אני חושב שאני רוצה לשכב איתך אבל אני לא הולך לעשות כלום עם זה.
זה תמיד ככה אצלי.
נשכב ואני אתאהב בך ואז אני אתרסק.
זה תמיד ככה אצלי.