“כל שיש לי הוא גיטרה אדומה, שלושה אקורדים, והאמת”

(27 בנובמבר 2005 @ 1:36)
הציטוט בכותרת הוא מ-all along the watch tower של דילן. נזכרתי בו הערב בעקבות שיחה שיתה לי עם אופיר. שותף לג’ם סשנים ואחד מחבורת החברים הדי מצומצמת שלי. דיברנו על פוליטיזציה של מוסיקת רוק. הדיון היה משעמם בעיני. את כל שיחות הבס-גיטרה-תופים ומקומם ביקום שלי כבר סיימתי ממזמן. בכל אופן, אופיר נגד השילוב. בשלב מסוים הוא הצביע על הבאנג שלו ואמר ”זה, והגיטרה, זה כל מה שאני צריך בחיים”. בעיני מדובר בסוג של הצהרה פוליטית חזקה. אופיר פשוט לא מבין את זה. נ.ב לסקרנים. אופיר צריך, אני לא. אפילו לא ברמות א-לה ביל ”לא שאפתי“ קלינטון. למרות שאני לא אעמיד פני תמים שניחוח עשב חריף\מתוק לא חצה את סף קנה הוושט שלו מעולם. i got the straight edge !