מי? עושה רושם שכולם.
חזרתי הרגע מחתונה.
הכלה, סוג של טורפת גברים (בדימוס), החתן? לא הצלחתי לעמוד על טיבו אבל נאמר לי שמדובר בסוג של ילד-טוב-ירושלים.
היה נחמד, אבל קצת הטרידה אותי העובדה שהמתחתנת היא משכבת הגיל שלי במשפחה ובימים הקרובים מתחתן עוד בן-דוד אחד שגם הוא בן גילי וזה משאיר אותי בעצם כאחרון שלא נשוי.
האמת? זה קצת משפיע עלי.
למזלי לא נתקלתי בשאלות “מתי אצלך” כי זה ממש היה מבאס.
אבל ראיתי בעיניים של כמה אנשים שהשאלה הזו עומדת להם על קצה הלשון.
אז בנות, מצד שמאל ישנו המייל שלי, הצעות נישואים והצעות מגונות אחרות תתקבלנה בשמחה.
כל הקודמת זוכה.
There is nothin’ fair in this world
There is nothin’ safe in this world
And there’s nothin’ sure in this world
And there’s nothin’ pure in this world
Look for something left in this world
Start again
Come on
It’s a nice day for a white wedding
It’s a nice day to start again.
ואת שיר החופה, כבר בחרת?
😉
שנים..
עדיין בדעה שeverybody hurts זו בחירה סמלית ומדויקת,
אבל במקרים מסוימים אני מוכן להתפשר על you make me feel so good:)
שנים אינדיד.
נו, נו,
אפשר לחגוג אם רוצים,
אפשר גם שלא.
אני אבחר באפשרות השמחה,
עם החברים, והשירים, והשמלה..
למה? כי -כ-כ-ה- אני אוהבת אותו!
🙂
ואני ארקוד. בודאי שארקוד.
עד שאפול..