אין בי רחמים על הבורגנים המובסים.
וכשרחמי עומדים להתעורר,
אני מהדק היטב את שיני ועוצם היטב את עיני.
אני חושב על ימי הארוכים בלי נעלים ובלי ורדים.
אני חושב על ימי הארוכים בלי כובע ובלי עננים.
אני חושב על ימי הארוכים בלי חולצה ובלי חלומות.
אני חושב על ימי הארוכים עם עורי האסור.
אני חושב על ימי הארוכים.

-נא לא להכנס. זה מועדון חברים.
-הרשימה מלאה.
-אין חדרים פנויים במלון.
-האדון יצא.
-דרושה רק בחורה.
-הבחירות מזויפות.
-נשף גדול לעוורים.
-בפרס הגדול זכו בסנטה קלרה.
-הגברת הרוזנת לא מקבלת קהל.

בקיצור, אני זוכר הכל.
ומכיוון שאני זוכר הכל,
מה לעזאזל אתה רוצה?
מלבד זה, שאל אותם.
אני בטוח שגם הם זוכרים.

(ניקולס גיין, קובה, 1972)