נשמה נבוכה, חסינת אש,
אל תירא אותה במלקה גשם
בערבו של יום קיץ.
גזורת משב, מכת גזרות,
כי תבוא אליה בפתאום גשם
תעורר בה געגועים
בפרוזדורים אוורירים,
שם כשליחים מארץ מהות הפרדה
יאחזו בשוליה.
נשמה קטנה בכלי קטן,
כי יאחז בה מלקה געגועים
ותלך במהלך הרוח הגדול
והגוף ביד החומר.

-יאיר הורביץ-