לפני שבועיים בערך.
שבת בבוקר, בערך בחמש ושלושים.
קצת לפני שגל החום התחיל.
עוד לילה בלי שינה אז החלטתי שזה זמן טוב לצאת לצלם קצת בחוץ.
צולם במצלמת canon eos 300v
אני חושב שאני משתפר.
עדיין לא יודע לשחק משחקי חשיפה ומהירות סגר.
אבל אני לומד מהטעויות שלי כל הזמן.
אני שורף המון תמונות ולא ממש מרוצה מאלה שכן יוצאות.
אבל אני לא מרוצה משום דבר שאני עושה אף פעם אז זה בסדר.
אני חושב.
שולי העמק שאחרי הבית שלי.
דומה, אבל לא בדיוק.
קצת יותר מקרוב.
בדרך למעלה.
אני עובר בנקודה הזאת כל יום בדרך לעבודה.
כמו בסרט “עישון” שבו הבעלים של חנות לסיגריות וסיגרים מצלם כל יום באותה השעה ואותה הזווית ככה אני עובר כאן וחושב שאני צריך לעמוד כאן כל יום ולצלם את העוברים ושבים.
אל תשאלו למה.
בדרך למטה.
הלהפך של התמונה הקודמת.
חתול שכנראה גם לא מצליח להרדם נועץ בי מבט מסטול מעייפות.
חתול שכנראה לא מצליח להרדם מגלה אדישות.
ממש מחוץ לדלת של המקום שבו אני עובד.
איור ממסוגר שנמצא על מה שנדמה לי שהוא קופסת חיבור לכבלים.
האיור הוא של קיסוסית.
לא שאני מכיר, אבל ככה כתוב.
אני לא יודע כמה שנים זה שם או מי שם את האיור.
חפצים ישנים ונטושים תמיד מקסימים אותי.
כאילו קול של רוח רפאים מהעבר.
תלושים.
לא כאן ולא בעולם שכולו זכרון רחוק.
ולסיום.
נראה לי שאני כותב יפה יותר מאשר אני מצלם:).
תבוא לצלם את הקטיף, ביקשו ממני תמונות (מעבר למה שכבר צילמתי בשנה שעברה) אבל השנה אני לבד אז אני עסוק מכדי לצלם..
ואני כבר שנים מזמין אותך אלי אז הגיע הזמן בלי קשר.
מתי הקטיף?
כי אני בדיוק חופף שיער:)
חוץ מזה זה מתחיל בהזמנה לצלם וייגמר בהזמנה להתחיל להזיז ת’תחת ולהרים ארגזים וכאלה.
ויש לי לב חלש:)
אהבתי את התמונה האחרונה. תמשיך לצלם, אבל תתמקד בכתיבה בכל זאת.
מתי הקטיף? מתי הקטיף??
היום הקטיף! היום! ומחר, ומחרתיים..
וזה כמובן רק זן אחד על כנה אחת.
תבוא, נמאס לי כבר להשרף לבד בחמסין..
(אני אפרסם הזמנה באתר "ההוא" כדי לא לגנוב לך את ההצגה..)
ועכשיו אתה נזכר להודיע?
חבל, כי רציתי לבוא אבל העבודה.
אתה יודע איך זה.
לא נורא.
שנה הבאה.
באיחור. כי לפני, במשך ואחרי גל החום הגדול, הייתי שרוע בחוף נואייבה, עסוק בעניני הפרטיים (שיזוף, שזיפת עיניים בחתיכות אשר כמות בד מיזערית עוטפת חמוקיהן – בד בבד עם היכרות מחודשת עם דיימון ראניון).
ומה שבעצם רציתי לומר – מלבד לעורר את קנאתך – זה שאני מסכים עם הסייפא שלך בשינוי קל.
אתה כותב טוב יותר מאשר מצלם.. 🙂