ציטוט משעשעמריר
מראיון עם דונה טארט, מחברת “ההיסטוריה הסודית” והידיד הקטן”.
האמת שבמידה מסוימת זה מתאים גם למדינת ישראל שבה כל אדם שני הוא סופר בפוטנציאל.
הנה השאלה שהוליכה לאמרה הזאת:
האם הכרת אנשים כמו בני משפחת רטליף?
“הכרתי אנשים כמוהם כל חיי. הם נמצאים בכל מקום בדרום ארצות הברית. כשהייתי ילדה שיחקתי עם הרבה ילדים לבנים עניים מאוד וגם למדתי עם אחדים מהם. מיסיסיפי היא מקום מעניין. כאשר גדלתי שם, בשנות ה-70, היא פיגרה ב-30 או 40 שנה אחרי שאר המדינה. ברוב אזור הדלתא של המיסיסיפי ראית רק תחנות דלק ישנות ונופים שוממים, כמו בציורים של אדוארד הופר.
“לפני מלחמת האזרחים היו בה יותר מיליונרים מאשר בניו יורק, אבל ההיסטוריה שלה שחורה, אפילה, משום שהאנשים שם צברו את הונם מהעבדות. כשהעבדות בוטלה, הבתים הגדולים ננטשו והגנים הציוריים נהפכו לג’ונגלים. היום זו אחת המדינות העניות באמריקה, ושיעור הבורות בה מגיע ל-30%. זה פרדוקסלי, משום שמיסיסיפי מפורסמת מאוד בסופרים שלה: פוקנר, טרומן קפוטה, טנסי ויליאמס. הבדיחה על מיסיסיפי היא שיותר אנשים שם יודעים לכתוב מאשר לקרוא”.