תגובה חדשה לנושא ישן בלינמגזין החזירה אותי לאחד החסכים הגדולים בחיי (חוץ מסקס, כסף, חיים:)
את ההשכלה הרשמית שלי אפשר לסכם ב”קצת פחות” מבגרות תיכונית.
בסיום תיכון היתה לי תעודה שרחוקה מרחק שנות אור ממלאה, אבל אחרי הצבא השלמתי בכוחות עצמי את רובם הגדול של המקצועות.
בצורה אופיינית לחלוטין, הגעתי למרחק נגיעה מקו הגמר ונטשתי.
אבל קשה ללמוד לבד והבנתי שלקרוא חצי ספר בגרות בהיסטוריה בזמן שאני נוסע במונית למקום המבחן או לגשת למבחן בספרות ולענות על שאלות בעניין כל מיני שירים שבחיים לא ראיתי, זו לא הדרך להשיג את הציונים שיכניסו אותי לאקדמיה (בדרך פלאית עברתי בשתי המקצועות, אבל הציונים, הו, הציונים, חושך בעיניים).
בשנה שעברה לקחתי קורס אחד באוניברסיטה הפתוחה, היה נחמד, אבל האו”פ היא משהו שאני מכנה “האוניברסיטה של הטיפשים”.
משהו עם דימוי די נמוך בעיני.
מקום לאנשים שלא היו מספיק חכמים להתקבל לאוניברסיטה “אמיתית”.
עכשיו אני יכול להעיד שהרמה שם מאוד גבוהה ומאוד קשה והאמת שאני מעריך את המקום קצת יותר.
ובכל זאת, אני נצמד לשאיפה מסוימת ללמוד בטכניון.
אני די בטוח שבקרוב אני אקח עוד קורס באו”פ ואם תרצה השם, תוך כמה שנים (האמת שאני די מתכוון “ללחוץ על הגז” אז כנראה שזה יהיה בפחות מ”כמה שנים”) ויהיו לי הציונים הדרושים למשהו שנקרא אפיק מעבר.
“אפיק מעבר” זה אומר שהשלמתי מכסה מסוימת של קורסים בממוצע 85 ואני יכול להמשיך במסלול מקביל במוסד אקדמי אחר.
בכל אופן, אותו הדיון נסוב על גבי הצורך בתעודה אקדמית בתחומים מסוימים ויש טיעונים משכנעים לכאן ולכאן.
אני לא חושב שתואר אקדמי יפתור לי את כל הבעיות בחיים.
אבל זה בהחלט יכול להיות מנוף נחמד.

הערות שוליים.
0> לא מזמן הייתי בהרצאה בחייפוקס שהיתה עמוסה למדי (37 היה מניין הראשים אם אני זוכר נכון), ואחד הדברים שעברו לי בראש היה שאני כנראה הכי טיפש בחדר.
נכון, יש שיגידו שתואר אקדמי זה לא משהו שבהכרח מצביע על אינטילגנציה.
לא פעם שמעתי ממכרים שכן למדו באקדמיה שהם מכירים בעלי תואר שני שטיפשים כמו נעל.
ובכל זאת, לא יכול להמנע ממחשבות כאלה שצצות מהצד האפל של התודעה שלי.

1> ג’אמיל הידוע גם כ”לא מוטי” סיפר לי כמה דברים מזוויעים על היחס לתלמידי תואר ראשון בטכניון.
עם כל הצער על הסבל שלו (נניח), יש בזה משהו מנחם.
זה הוריד לי בכמה דרגות את החשק ללמוד שם (הוריד, לא הרג), ואולי בקורס הבא שלי באו”פ אני לא אלחיץ את עצמי במחשבה שאני חייב להוציא ציון 85 שזו מחשבה שבהחלט היתה קיימת ובהחלט הכבידה עלי וכנראה שתשלח אותי לעשות שוב את אותו הקורס.