[עצרו! קטע גיקי לחלוטין לפניכם.
המשך הקריאה היא על אחריות הקורא]

הבוקר התחלתי לקרוא (סוף סוף) את The Art of Unix Programming של הגורו אריק ס. ריימונד
בתחילת הספר יש הפניות לספרים שונים בנושא.
רשימת החשודים הרגילה כללה את The parctice pf programming של רוב פייק, ממפתחי מערכת ההפעלה הנחשבת-אך-איזטורית plan9 ובריאן קרניגהאן, מכותבי שפת התיכנות c.
מה שתפס את תשומת ליבי היה ספר שנקרא The unix haters guide שאפשר למצוא
המחברים חתמו על הסכם עם המו”ל שלהם על הסכם שמאפשר להם להפיץ את הספר ברגע שהוא אוזל מהדפוס.
כמה חופשי מצידם.
אחד המחברים הוא דניאל וייס, עובד לשעבר של ‘מיקרוסופט’ ועדיין ניתן למצוא עמוד שלו באחד מאתרי החברה.
הספר עצמו מציג נקודת מבט מעניינת, לא מנסה אפילו להיות מאוזן, כתוב בסגנון שאחד המחברים הגדיר כOver the top.
הצצה בתוכן העניינים יכולה לעזור להבין את הסגנון הכללי.
“Unix, וירוס המחשב הראשון”
“ההיסטוריה של המגיפה”
“sendmail: the vietnam of berkeley unix”
“c++ : the cobol of the 90’s”
“security: oh, i’m sorry sir, i didn’t realize you were root”
הבנתם את הרעיון?
בתחילת הספר יש תודה ל”קן ודניס שבלעדיהם ספר זה לא היה אפשרי” ואנטי-הקדמה (antiforword) מאת דניס ריצ’י.
מה שכן, מאוד אהבתי את הכריכה.