יש שיר כזה, של ג’וליאנה האטפילד.
הסיפור הוא על גוזל שהיא מצאה בחצר לאחר סערה ועל אנשים וציפורים וההבדל שבינהם.
נזכרתי בשיר הזה אתמול.
לקחתי את ניב, בת 6 מקסימה ומניפולטיבית להחריד (ובמקרה בתה הבכורה של אחותי) לספרייה העירונית.
כשחזרנו לקחתי את האוטובוס הלא נכון והיו לנו מספר תחנות לצעוד חזרה.
על הכביש ראינו ציפור פצועה.
כנראה שספגה מכה חזקה בכנף או משהו דומה כי היא לא הצליחה להזיז אותה ורק נפנפה בכנף הבריאה.
ניב ביקשה ממני להרים את הציפור כדי שלא תדרס על ידי רכב חולף (מה שכמעט וקרה לנגד עינינו).
הרמתי את הציפור והנחתי אותה על פיסת אדמה בצד הדרך.
ניב שאלה אותי אם הציפור תהיה בסדר ואני שיקרתי ואמרתי לה שכן.
הרי אם הפציעה לא תהרוג את הציפור, אז חתול מזדמן יעשה את זה או משהו אחר.
הרגשתי רע עם זה.
שקרים תמיד מכבידים עליי, אפילו שקרים לבנים קטנים.
אבל רציתי להגן עליה.
לא יודע כמה זה נכון.
כבר בגילה הצעיר היא הכירה מספר אנשים שמתו, אבל אין לה הבנה של מה זה מוות, או לפחות נדמה לי שאין לה.
אני חושב שלמרות שהיא מבינה שכשמישהו מת זה עצוב, המוות זה לא דבר נורא (ואולי הוא לא, איש איש והשקפתו)
כל פעם שמישהו בסביבה הקרובה שלה מת, אחותי מספרת לה שהואהיא בשמיים.
פעם כשאחותי לקחה אותה איתה לבקר את האבא שלנו בבית הקברות, היא התעקשה ש”סבא נתן לא באדמה, סבא נתן בשמיים”.
אז שיקרתי לה.
צריך להיות אדם מאוד קר כדי להסתכל לתוך העיניים החומות והגדולות שלה עם מבט שמצפה ממך להגיד לה שהציפור תהיה בסדר ולהתעקש על זוטות כמו אמירת אמת.

I really had to go downtown.
Go downtown and hang around.
Was not prepared for what I found.
A baby bird was lyin’ on the ground.
Lying there in front of my feet.
Dying there right next to the street.
I picked it up and felt it’s heat.
I tried to wake her up but she wanted to sleep.
I’m trying, and I’m trying, and I’m trying
But I can’t get away from the thought.
It’s dying, it’s dying, it’s dying,
And it’s something that I couldn’t stop.
You’re lying, you’re lying, if you say
It’s gonna make it ‘cos I know that it’s not.
Hanging on a telephone line.
Witnessing a million crimes.
I’ve been alone all this time.
I’d call someone but I don’t have a dime.
I don’t care for boys or girls.
I’d rather hang around with the birds.
Humans only wreck the world.
They’d kill your whole family for a string of pearls.
I’m trying, and I’m trying, and I’m trying
But I can’t get away from the thought.
We’re dying, we’re dying, we’re dying.
Our insides are starting to rot.
You’re lying, you’re lying, if you say
We’re okay, ‘cos maybe we’re not.
Ooh, ooh, ooh… ooh ooh. Ooh, ooh, ooh… ooh ooh.
Ooh, ooh, ooh… ooh ooh. Ooh, ooh, ooh… ooh ooh.
Oooh… ooh ooh… ooh
If I had wings I’d try to fly.
But they don’t make it harder to die.
You can take it up to the sky.
But no one ever stays that high.
High… high
I’m trying, and I’m trying, and I’m trying
But I can’t get away from the thought.
I’m dying, I’m dying.
I already gave away all that I’ve got.
I’m lying, I’m lying, if I say
That I’m cool ‘cos really I’m not.